הסגרה מישראל ואליה — כיצד מתבצעת ומדוע?

 עו"ד עמרי לשם

מדי שנה מוגשות לישראל עשרות רבות של בקשות הסגרה, שהן בקשות להעמיד לדין פלילי במדינה זרה, במטרה שאנשים המצויים בתחומי המדינה ומבוקשים בחו"ל בגין עבירות שונות, יתנו את הדין על מה שלכאורה בצעו. אדם המוסגר למדינה זרה עובד לידי גופי האכיפה שם, ועומד לדין פלילי ככל אדם העומד לדין פלילי באותה המדינה, על פי חוקי אותה המדינה וסדרי הדין שלה.

אז למה בעצם שלא יישפט המבוקש כאן?

       בטרם אסביר את נושא ההסגרה לגופו, אידרש לשאלה הבסיסית שיש לענות עליה לשם הבהרת הנושא בבסיסו — מדוע שהמדינה בה מצוי האדם כעת, ישראל לצורך העניין, לא תשפוט אותו בגין העבירות שבגינן הוא מואשם? מדוע יש לשלוח אותו לחו"ל כדי לשפוט אותו, שהרי ממילא חוק ההסגרה[1] שהוא החוק המסדיר את הנושא, קובע כי אזרח המוסגר מישראל לחו"ל יכול לבקש לרצות את עונשו בארץ, לאחר שנגזר דינו?[2] הסיבה לכך היא שכל זמן שאין בידי המדינה ראיות שלפיהן ניתן לבסס אישום כלפי המבוקש, אין היא יכולה להעמיד אותו לדין. היות שאותם מבוקשים נדרשו למשפט לאחר שנאספו ראיות בעניינם במדינה מבקשת ההסגרה, המדינה מבקשת ההסגרה היא זו שיש לה בסיס ראייתי להעמדת המבוקש לדין, שהרי אותו אדם לא עבר עבירה בישראל, ומכאן שאין על סמך מה להאשימו, שכן אין כאן ראיות נגדו.

הסדרה בין מדינתית

         ככלל, נושא ההסגרה מוסדר מבעוד מועד בין מדינות באמצעות אמנות, אשר תכליתן היא לקבוע את גבולות הגזרה בכל הנוגע להעברתו של אדם ממדינה אחת לאחרת — באילו תנאים, באיזה אופן, ועל פי אילו נתונים.[3] קיימים שני תנאי סף לצורך בחינת הבקשה: פליליות כפולה וענישה של שנה אחת לפחות. רוצה לומר, העבירה בגינה האדם דרוש חייבת להיות עבירה לפי ספר החוקים של שתי המדינות — המבקשת את ההסגרה והמסגירה; בנוסף, חייבת העבירה להיות חמורה מספיק כך שהעונש המקסימלי בגינה לא יהיה פחות משנת מאסר.

בחינת בקשת ההסגרה והגשתה לבית המשפט

        כאשר מוגשת בקשה כזו לישראל, היא נבחנת במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה,[4] לאחר שזו קיבלה לכך את אישור שר המשפטים. לא למותר לציין כי בסופו של דבר, מבין עשרות התיקים המגיעים לבחינתה של פרקליטות המדינה, רק אחוז נמוך מגיע למצב בו מוגשת בקשת הסגרה מטעם המדינה, באמצעות הפרקליטות, לבית המשפט. כפי שניתן להבין, הסמכות הסופית בדבר קביעת היותו של אדם בר-הסגרה לחו"ל היא בידי בית המשפט, בכפוף כמובן לאישור השר. לבית המשפט המחוזי בירושלים ישנה סמכות מתוקף חוק ההסגרה להיות זה אשר בוחן את בקשות ההסגרה ומכריע בהן.[5] בהערת אגב אומר, למי שתהה כיצד בית המשפט יודע להתמודד עם כל השפות שבהן נכתבות פניות לישראל, שראשית, הבקשות המגיעות לישראל, מטבע הדברים וכפי שנהוג ביחסי חוץ בין מדינות, הן באנגלית. מעבר לכך, את עיקרי הדברים מתרגמת הפרקליטות לעברית עבור בית המשפט, ואם הוא מעוניין להעמיק ולחקור, אזי שכדאי לשופט לדעת אנגלית ברמה גבוהה או להסתייע במתורגמן.

למרות הכל, ההסגרה היא סבוכה

         אם כן, יש חוק, יש אמנות, יש בית משפט, אז מדוע בכל זאת קיים קושי בענייני הסגרה, כזה שזה אך עלה לכותרות בעניינה של נעמה יששכר?[6] הסיבה לכך פשוטה — לישראל ישנם יחסים דיפלומטיים רבי שנים עם רוסיה, אולם אין בין המדינות הסכם הסגרה רשמי. היות שכך, כל הסגרה המתבצעת בין השתיים נעשית על סמך רצונן הטוב של המדינות ובאמצעות שיתוף פעולה בין גורמי משפט וחוץ של השתיים, אולם אין בו כדי לייצר מחויבות רשמית, דוגמת זו הקיימת בין ישראל לארצות הברית.[7] היות שכך, אמנם מוסגרים אנשים מישראל לרוסיה ומרוסיה לישראל, אך אין בכך לבד כדי לרתום באופן קבוע את רוסיה לעניין ההסגרות.

לסיכום בקשת הסגרה אינה סוף פסוק

       אם אתם או מי מקרוביכם מתמודדים עם בקשת מעצר בחו"ל, עליכם לפנות לעורך דין פלילי אשר מבין בהליכי הסגרה ואשר יוכל לסייע לכם למנוע את הסגרתכם לחו"ל. חשוב לציין כי מרבית התיקים אינם מוגשים לבית המשפט בשל קשיים ראייתיים שונים, ובשל מורכבות הנסיבות, כך שאם כבר הגעתם למצב בו אתם עצורים, קל וחומר נשפטים, עליכם ליצור קשר בדחיפות עם עורך דין פלילי הבקי בהסגרות. זכרו כי גם אם בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי אדם הוא בר-הסגרה אין זה סוף פסוק וניתן להגיש ערעור על קביעתו לבית המשפט העליון.

[1] חוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

[2] ס' 1א(ב) לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

[3]ריכוז האמנות של ישראל עם מדינות זרות באתר משרד המשפטים: https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Departments/International-Dep/LegalInformation/Pages/Amanot.aspx

[4] https://www.gov.il/he/departments/general/international-dep-about

[5]ס' 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

[6] לקישור לעמוד הוויקיפדיה על פרשת נעמה יששכר.

[7]  https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Documents/The-Convention-on-Extradition-Between-Israel-And-The-US.pdf

מאמרים

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכעת בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת