עונש מוות בישראל

 עו"ד עמרי לשם

   לא כולם זוכרים או יודעים, אך בישראל קיים עונש מוות. העונש הזה שמור למקרים חריגים ונדירים, ובמאמר זה אתייחס אליהם וארחיב בעניינם.

עונש מוות על רצח בישראל

   עד שנת 1954, כשישראל עוד היתה צעירה וחוקיה היו בתהליך התגבשות, העונש שהיה קבוע באשמת רצח היה עונש מוות, ונפסק לפי פקודת החוק הפלילי.[1] בהקשר זה, אי אפשר שלא לציין את אחד המקרים הזכורים והמזעזעים בישראל הצעירה – הרצח בגן מאיר.[2] הרצח, אשר אירע בשנת 1949, כמעט שהוביל להוצאתו להורג של מי שהורשע בפשע החמור, מתוקף פקודת החוק הפלילי. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי יש לגזור על הנאשם עונש מוות, אולם ערעורו הביא לכך שבית המשפט העליון הרשיע אותו בהריגה ובאונס אך לא ברצח, ולפיכך עונשו הומר ל-15 שנות מאסר. בשנת 1954 נחקק חוק המבטל עונש מוות על עבירת רצח.[3] החוק החדש השאיר את החובה לפסוק עונש מוות על כל מי שיורשע בעבירה לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.[4] למרות העובדה שהחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם נחקק לפני 70 שנה, רק אדם אחד הוצא להורג מתוקפו. היה זה אדולף אייכמן שהוצא להורג, בשנת 1962. נקבע כי יש לגזור עליו עונש מוות בשל הפשעים הרבים שביצע כנגד יהדות אירופה בזמן השואה, שאפשרו את רציחתם של מיליונים.[5] לחוק זה הצטרף באותה שנה – 1950, גם החוק המסדיר את הענישה בגין השמדת עם.[6] שני חוקים אלו קובעים בצורה גורפת – הן בדיעבד והן מראש, כי כל אדם אשר יורשע לפי אחד מסעיפיהם יוצא להורג.

מתי עוד עונש מוות הוא בר תוקף?

   עונש מוות קיים כיום גם בחוק העונשין[7] וגם בחוק השיפוט הצבאי.[8] העונש קיים בנושאי בגידה בזמן מלחמה, וכן בעניינים הקשורים להמרדה או ליצירת מצב שעלול להוביל למלחמה כנגד ישראל. ניכר כי המגמה היא לאפשר עונש מוות כלפי מי שהנזק שגרם חורג משמעותית מגבולות היחיד. כלומר, מדובר במעשים שגרמו, במישרין או בעקיפין, למצב בו נגרם מותם של רבים, ולחלופין, שרבים עלולים להסתכן במותם עקב פעולה שכזו. לדוגמה, אחד ממבצעי הלינץ' ברמאללה בשנת 2000[9] היה שוטר פלסטיני שמשפטו נערך בבית הדין הצבאי ביהודה. משפטו נוהל ע"י הרכב של שלושה שופטים, אשר שניים מהם קבעו כי יש לגזור עליו עונש מוות, ואילו השופטת השלישית קבעה כי יש להסתפק בשני מאסרי עולם. הסיבה לכך ששניים מן השופטים סברו שיש מקום לגזור עליו עונש מוות היא ההשלכות שיש לפשע המזוויע שלו היה שותף, מעבר לרצח עצמו. מדובר בפעולה שיש בכוחה להצית את האזור, דבר שאכן קרה.[10]

המורכבות שבעונש מוות

   לא פשוט כלל לקבוע כי יש לגזור מוות על אדם. המורכבות מתחילה כבר בעובדה שעל מנת להרשיע אדם בדין פלילי נדרש רף הוכחה לפיו מעל לכל ספק סביר הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. אולם, ודאות של מאה אחוז אינה נדרשת. אי לכך, יכול להיווצר מצב שבו אדם נידון למוות ולאחר מותו מגלים כי חלה שגיאה, והוא כלל לא היה העבריין. בניגוד למאסר שווא, שהוא דבר חמור בפני עצמו, במצב שבו אדם הוצא להורג, מטבע הדברים שלא ניתן לתקן את העוול הקשה שנגרם, וזה כשלעצמו מצדיק המנעות מקסימלית מנקיטה בעונש מוות.

מורכבות נוספת נובעת מההשלכות של עונש המוות על הסביבה והחברה. מצד אחד, אין ודאות כי הוצאתו להורג של פושע תרתיע פושעים עתידיים, ללא קשר למידת ההצדקה להוצאה להורג. מצד שני, ייתכן מאוד שהתגובות לעונש מוות שיש בו כוונה ברורה להרתיע, תביא לתסיסה ולהחמרת המצב, בפרט כאשר מדובר בענישה כלפי מחבלים. מבלי להיכנס לוויכוח הפוליטי, אין מחלוקת כי מדובר בנושא ייחודי, והעובדה היא שעד עתה לא נחקק החוק שמאפשר להוציא להורג מחבלים שביצעו מעשי רצח מדברת בעד עצמה.

   לסיכום, עונש מוות הוא נושא שנוי במחלוקת שעבר תהפוכות רבות מאז קמה המדינה. עד היום ישנה מחלוקת אם נכון להרחיב את תחולתו כלפי מעשי רצח על רקע לאומני, וספק אם אי-פעם ניתן יהיה ליישב את המחלוקת בין הצדדים.

 

[1] פקודת החוק הפלילי מס' 74 לשנת 1936: https://www.nevo.co.il/law_html/law21/PG-0652-1.pdf.

[2] אבי ברוכמן, הרצח המתועד הראשון של משטרת ישראל, באתר ידע.com.

[3] חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי"ד-­1954: https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns2_penallaw.pdf.

[4] החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950: https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p184_001.htm.

[5] מסמכי משפט אייכמן מוצגים בארכיון המדינה: https://www.archives.gov.il/chapter/the-eichmans-trial/.

[6] חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950: https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/249_001.htm.

[7] חוק העונשין, תשל"ז-1977, סימן ב': בגידה: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#hed227

[8] חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, סעיף 43: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p199_078.htm

[9] וידאופדיה של הלינץ': https://www.youtube.com/watch?v=C9QiYTZ5vvQ.

[10] הכתבה באתר YNET שסיקרה את גזר הדין: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2748799,00.html

מאמרים

משפט חוזר

הקורונה מזמנת מקרים רבים שבהם ניתן צו סגירה מנהלי לעסקים. במקרים רבים…

קרא עוד »

האזנות סתר

האזנות סתר הן פעולה אסורה על פי החוק, אולם במקרים ספציפיים ניתן לקבל עליה היתר מ…

קרא עוד »