שיקום כשיקול לטובת נאשם

 עו"ד עמרי לשם

על מנת להבין את משקלו של שיקום בקביעת העונש ההולם את מבצע העבירה, עלינו לחזור אל תיקון 113 לחוק העונשין, שהתקבל בשנת 2012.[1] בתיקון זה, אשר מעוגן בסימן א'1 לחוק העונשין,[2] החוק מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט לעניין העונש. החוק מגדיר לבית המשפט את הקריטריונים שעליהם יש להסתמך בקביעת רף הענישה ההולם לכל עבירה ועבירה.

שיקום כשיקול מרכזי בעונש

    נושא השיקום מעוגן אף הוא בחוק העונשין, בסעיף 40ד.[3] לשון החוק קובעת כי לאחר שבית המשפט קבע מהו רף הענישה ההולם לעבירה מושא התיק הפלילי, הוא יכול לחרוג מהרף ולהקל בעונש. הדבר יקרה כאשר בית המשפט סבור שהנאשם השתקם בצורה משמעותית או כי ניתן לשלבו בתכנית שיקום / טיפול / פיקוח. התכנית תוודא, ככל שניתן, שמציאות חייו של הנאשם לא תשוב למקום שבו היתה בעת שביצע את העבירה שבה הורשע.

אפשרויות נאשם בעת שברורה אשמתו

    למעשה, כל עו"ד פלילי יודע לומר כי שיקום הוא אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנאשם להציע, כאשר הוא מעוניין להפחית מחומרת העונש. כלומר, נאשם אשר מבין שאין מחלוקת בדבר אשמתו, הודה במעשיו או ש"נתפס על חם", נושא השיקום בזמן ההליך הפלילי ולאחריו אחד מהכלים המשמעותיים היחידים שהוא יכול לרתום לצורך הקלה בעונשו.

אז איך זה קורה?

    שיקום, ככלל, מתחיל עם לקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו, במקביל לביטוי נכונות מצדו לבצע פעולות אקטיביות לשם שינוי הרגלים קיימים ואימוץ דפוסי התנהגות וחשיבה אחרים. כך למשל, אדם עם דפוסים אלימים צריך להכיר בכך שהוא מתנהל באופן שדורש שינוי, ולשתף פעולה עם תכניות לטיפול בכעסים. במקביל, אותו אדם נפגש עם גורמים טיפוליים דוגמת עובד סוציאלי או פסיכולוג, לטיפולים שגורמים לו להבין היכן החל לאמץ דפוסים שגויים ואיך כעת הוא משנה זאת.

זוהי דוגמה ספציפית למקרה בו אדם עבר עבירת אלימות כלפי אדם אחר, וכעת הוא מעוניין למנוע מאפשרות שמקרה שכזה ישוב. בה בעת, הוא מבין כי שיתוף פעולה מצדו יועיל גם בהתחשבות עתידית לעניין העונש.

מחויבות בית המשפט לעניין השיקום

    חשוב לזכור כי לא משנה כמה הליך השיקום הוא מרשים וארוך, אין הוא כובל את בית המשפט באופן כלשהו. כלומר, החוק מאפשר לבית המשפט להקל בעונש משיקולי שיקום, אולם על בית המשפט אין חובה להתחשב בכך. יתר על כן, אם מדובר בעבירה חמורה ובפרט כאשר נסיבותיה חמורות, בית המשפט צריך להתעלם מנושא השיקום, אלא אם מדובר במקרה נדיר ויוצא דופן.[4] בית המשפט ייטה לטובת הנאשם, לרוב, עת המדינה עצמה (קרי, הפרקליטות או התביעה המשטרתית) תכיר בשיקומו של הנאשם ולא תתנגד להתחשב בשיקול זה.

ה"אופנובנק" 

    אחד המקרים המוכרים בהם שיקולי שיקום הביאו את בית המשפט להתחשב בעונש של הנאשם, עוד הרבה לפני תיקון 113, הוא ב"פרשת האופנובנק" הלא הוא רוני ליבוביץ'.[5] כאשר ליבוביץ הביע חרטה, הראה שהוא פועל על מנת לתקן את המקולקל ואף השיב את כלל הכסף ששדד, התחשב בכך בית המשפט, ואף הדבר אפשר לליבוביץ' לזכות בניכוי שליש וכן בחנינה מנשיא המדינה.

סיכום

    עת מעוניין אדם לזכות למידת הרחמים במצב בו ברור לכל כי עשה את אשר מיוחס לו בכתב האישום, עליו להירתם להליך שיקומי על פי המלצת שירות המבחן. זהו הפתח המשמעותי ביותר עבורו להימנע ממיצוי הענישה כלפיו. עורך דין פלילי מנוסה יידע להוביל את הנאשם במצבים שכאלה אל אפיק שיקומי בשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת לאפשר לו מינימום פגיעה בחופש ובשמו הטוב.


 

[1] חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיפים 40א-40יא 

[2] שם.

[3] שם.

[4] לקריאה נוספת, ניתן לפנות אל מאמרו של פרופ' אורן גזל-אייל, בעניין חריגה ממתחם העונש ההולם

[5] ע"פ 91/1399 ליבוביץ נ' מדינת ישראל פ"ד מז (1) 177 (1993).

 

מאמרים

הימורים

הימורים הם פעולה הטבועה בבני אדם לאורך כל ההסטוריה. לכן, לאורך כל השנים ישנם אמצעים העונים…

קרא עוד »

ראיות

ראיות הן למעשה כלי המשחק המשמעותי ביותר בכל הנוגע לעולם המשפט בכלל ולעולם הפלילי בפרט. לכן…

קרא עוד »

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכיום בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בייעוץ לאנשים נורמטיביים ובהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת