אי הרשעה

 עו"ד עמרי לשם

מרבית האנשים אינם מודעים לפונקציה שנקראת אי הרשעה. פרט להרשעה ולזיכוי, ההליך הפלילי יכול להסתיים גם בדרך שלישית. מצד אחד, אין מדובר בזיכויו של הנאשם. מצד שני, שמו הטוב ורישומו הפלילי אינם מוכתמים בהרשעה בפלילים. מתי מתאפשר סיום הליך באי הרשעה ולמה – אפרט במאמר זה.

מאיפה נלקחה הסמכות לקבוע סיום הליך באי הרשעה?

המקור החוקי לאפשרות של בית המשפט להימנע מהרשעתו של אדם, גם אם ביצע עבירה פלילית הוא בחוק העונשין.[1] חוק העונשין, בפרק ו', מפרט אילו סנקציות ניתן להטיל על אדם בדין פלילי, גם אם בית המשפט מחליט שיש לסיים את ההליך בעניינו מבלי להרשיעו.[2]

הלכת כתב היא המנחה בעניין סיום הליך באי הרשעה

פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בנושא זה, שבו נקבעו הקריטריונים על פיהם יקבע בית המשפט אם נכון לסיים הליך מבלי להרשיע את הנאשם, הוא ערעור פלילי כתב.[3] דובר שם על עובדת רשות המסים שקיבלה שוחד, ובשל כך הועמדה לדין פלילי בבית משפט השלום. בית משפט השלום בחר שלא להרשיע אותה בשל הנזק שהרשעה עלולה להסב לה. המדינה בחרה לערער על תוצאה זו, ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והרשיע את תמר כתב.

בית המשפט העליון הבין כי נדרשת הסדרה בעניין אי הרשעה

תיק כתב הגיע בגלגול שלישי לבית המשפט העליון (בית המשפט העליון איפשר לתמר כתב לערער על הערעור), אשר דן לעומק בטעמים המצדיקים הימנעות מלהרשיע, הן בעניינה של תמר כתב והן בכלל. המשנה לנשיא, יואל זוסמן, ציין בפסק דינו תשעה שיקולים שבית המשפט נדרש לשקול בטרם יקבע כי הליך יסתיים מבלי להרשיע. זוסמן אמר כי השיקולים הללו לא יהיו שיקולים ממצים, ולא ישקלו לבדם. שיקולים אלו מלווים עד היום את טיעוניהם של סנגורים כאשר הם מבקשים להימנע מהרשעתם לקוחותיהם.

אלה השיקולים שקבע בית המשפט העליון לצורך סיום הליך באי הרשעה

  1. העבירה מהווה עבירה ראשונה או יחידה של הנאשם.
  2. חומרתה של העבירה והנסיבות שבהן התבצעה.
  3. המעמד והתפקיד אותם הנאשם נושא, והקשר בינם לבין העבירה.
  4. עד כמה העבירה פגעה בציבור/בזולת.
  5. האם העבריין הוא בבחינת "שור מועד" – האם סביר שיחזור לעבור עבירות.
  6. הם זהו עבריין סדרתי שההתנהגות שבגינה הועמד לדין פלילי משקפת את אורחות חייו או שהוא מעד באופן חד פעמי.
  7. היחס של הנאשם למעשיו – האם לקח אחריות; האם התחרט על מעשיו.
  8. מידת השפעתה של הרשעת נאשם בפלילים על דימויו העצמי.
  9. השפעתה של ההרשעה על תחומי פעילות נוספים של הנאשם (עבודה, משפחה).

במקביל, הדגיש זוסמן כי ישנם שיקולים של אינטרס ציבורי. לפי השיקולים הללו, הקריטריונים החשובים ביותר הם חומרת העבירה והנסיבות שלה, לרבות ההשפעה של ההרשעה על הציבור. זוסמן טען כי הימנעות ההרשעה היא חריג, והאדם השואף לסיים את ההליך הפלילי בעניינו מבלי שהורשע, הוא שצריך להוכיח כי הוא עומד בתנאים לכך.

הסנקציות שניתן להפעיל במקביל לסיום הליך באי הרשעה

העובדה שהליך הסתיים ללא הרשעה אינה אומרת שעל הנאשם לא יוטל שום עונש או הגבלה. לרוב, במקביל להימנעות מלהרשיע, יוטלו שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ), צו מבחן, התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה ופיצוי למתלונן. במקביל, ישנם דברים שלא ניתן להטיל על נאשם משנקבע כי ההליך הפלילי בעניינו יסתיים ללא הרשעה: מאסר בפועל (לרבות מאסר בדרך של עבודות שירות), קנס, מאסר על תנאי.

תפקידו של שירות המבחן בסיום הליך באי הרשעה

לא למותר לציין בהקשר זה כי גורלו של ההליך נקבע לא אחת בעקבות המלצה או אי המלצה מצד שירות המבחן, שכן שירות המבחן מלווה את הנאשם בהליך וסוקר את כל הרקע שלו, שיתוף הפעולה שלו לגבי שיקום ושאלת האחריות שהנאשם לוקח על מעשיו. כלומר, כשהנאשם "מומלץ" על ידי שירות המבחן, ייטה בית המשפט, במקרים רבים, לאמץ את ההמלצה. משלא המליץ שירות המבחן על סיום ההליך ללא הרשעה, הסיכוי של סיום הליך ללא הרשעה יהפוך לקלוש במיוחד.

סיכום

לסיכום, הימנעות מלהרשיע בסיומו של הליך היא דבר חריג, אך עם זאת, קורה לא אחת בהליכים פליליים שבהם הנאשמים "עונים על הדרישות" לסיום הליך ללא הרשעה, ונהנים, ככלל, מהמלצת קצין מבחן. כדי שנאשם יוכל לסיים הליך בלי הרשעה, הוא עצמו צריך להוכיח שהוא ראוי לכך. הלכת כתב היא שתנחה אותו ואת סניגורו בבואם לבקש מבית המשפט להימנע מהרשעתו.

[1] חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 71א(ב):https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif598

[2] חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 90-35.

[3] ע"פ 2083/96‏ כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337: https://www-nevo-co-il.ezproxy.haifa.ac.il/psika_html/elyon/9602083.htm

צרו קשר לייעוץ ראשוני

עו"ד עמרי לשם מלווה את לקוחותיו החל משלבי החקירה הראשוניים אל תוך התיקים עצמם, בכל סוגי העבירות. עו"ד עמרי לשם זמין בכל שעות היממה ובכל הארץ.

דילוג לתוכן