רצח והריגה

 עו"ד עמרי לשם

עבירות הרצח וההריגה היו במשך שנים קבועות בנוסח מיושן בסעיפים 300 ו-298 לחוק העונשין, בהתאמה. בשנת 2007 – כן, כבר לפני 12 שנים, הוקמה ועדה ציבורית שמטרתה היתה לעדכן את נוסח החוק בנוגע לעבירות הרצח וההריגה. אותה ועדה דנה בנוסף לעבירות הרצח וההמתה גם בעבירת גרם מוות ברשלנות, אך קביעותיה בעניין זה טרם הוכנסו לחוק. מטרת השינויים שבהם הוועדה נדרשה לדון היא ליצור מצב בו החוק נותן מענה בצורה טובה יותר למצב המשפטי והציבורי הקיים בפועל, שבו שניים-שלושה סעיפי חוק אינם מספיקים על מנת למצות את מכלול הנסיבות הקשורות לעבירות ההמתה בכלל, ועבירות הרצח וההריגה בפרט. בקיץ האחרון, יושמו סוף-סוף מסקנותיה של הוועדה, ותיקון 137 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, נכנס לתוקפו.

רצח והריגה עד 2019

בטרם שונה החוק, העונש המקסימלי בגין הריגה היה 20 שנות מאסר, ואילו בגין רצח, מאסר עולם חובה ועונש זה בלבד. במקרים בהם היו נסיבות מקלות, יכול היה בית המשפט להפעיל שיקול דעת, באמצעות סעיף 300א שבוטל בעת כניסת תיקון 137 לתוקף, ולגזור את דינו של מי שהורשע ברצח בפחות ממאסר עולם. דוגמה מוכרת למקרה בו בית המשפט בחר להרשיע ברצח אך באחריות מופחתת, היא מקרהו של יונתן היילו, שעורר סערה ציבורית בעצם הרשעת הנאשם במצב כה מורכב, בו נדמה כי סייג ההגנה העצמית היה צריך לחול. חשוב לציין שבערעור שהגיש היילו על הרשעתו ברצח, קבע בית המשפט העליון כי מדובר בהריגה, והפחית את עונשו מ-20 שנות מאסר ל-12 שנים.

רצח והריגה כיום

כיום, עבירות הרצח וההריגה מתחלקות לארבע קטגוריות, ולא לשתיים, כאשר הריגה היא מינוח שנמחק מספר החוקים: רצח מתחלק כיום לרצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינו הוא מאסר עולם חובה; ולרצח מתוך כוונה או אדישות, שהעונש עליו הוא מאסר עולם במקסימום. הריגה הפכה להמתה באחריות מופחתת, שהעונש בגינה הוא עד 20 שנות מאסר או עד 15 כאשר ההמתה נובעת מהתעללות מתמשכת מצד קורבן ההמתה; והמתה בקלות דעת, שהעונש בגינה הוא עד 12 שנות מאסר.

איזו מטרה באה החקיקה החדשה להשיג?

ניכר מחקיקה זו שיש רצון מובהק מצד אחד להחמיר עם אלו שמעשיהם ראויים לענישה קשה ומחמירה, כמו אלו הרוצחים בכוונה תחילה או המגלים אדישות לגבי אפשרות מותו של אדם כתוצאה ממעשיהם; מצד שני, יש רצון להתחשב במצבים בהם אדם מצוי במצב קיצוני, בו המתת זולתו היא לכאורה המוצא היחיד, גם כשאין מדובר בהגנה עצמית קלאסית.

סיכום

יש דבר אחד שלא השתנה כלל – הצורך להיוועץ בעורך דין פלילי כבר בשלב החשדות בעבירת המתה, ובפרט כאשר מדובר בעבירת הרצח. חשוב מאוד לבנות אסטרטגיה נכונה עם עורך דין פלילי שמבין בנושא ובקיא בייעוץ כבר בשלב מוקדם – בין אם מדובר בחשדות בלתי מבוססים ובין אם לאו, היכולת להביא את החקירה למצב בו החשדות בנוגע להמתה הם ברף הנמוך, ישפיעו אחר כך על ניהולו של התיק כולו, אם לא ייסגר קודם לכן. עבירות המתה הן העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, ועל כן, גם אם אדם מאמין ויודע כי הוא חף מפשע, על מנת שיוכל להוכיח זאת, עליו לנהוג בשיקול דעת כבר מן הרגע הראשון, ולשכור את שירותיו של עורך דין פלילי אשר ימנע ממנו להסתבך במה שלטענתו לא ביצע.

[1] ועדת קרמניצר, בראשותו של פרופ' מרדכי קרמניצר, אשר הוקמה ב-2007 ומסקנותיה בעניין תיקון החוק לגבי עבירות המתה הוגשה לשר המשפטים ב-2011.

[2] ניסוחו המקורי של סעיף 298 שבוטל, היתה זו: הריגה – הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנים.

[3] לשונו של סעיף 300א, שגם הוא בוטל, בדומה לסעיף 298, היתה: על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה : (א) במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח – להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה. (ב) במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח, לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב. (ג) כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו .

[4] ניתן לקרוא עוד בדף הויקיפדיה שהוקדש לעניין פרשת היילו

[5] סייג ההגנה העצמית מעוגן בסעיף 34י לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מאמרים