חסינות

 עו"ד עמרי לשם

    נושא החסינות נמצא לאחרונה בכותרות בעניינו של רה"מ, שטען תחילה כי אין לו עניין בחסינות ולבסוף ביקש אותה, ונראה כי אנשים רבים שומעים את ההתרחשויות אך אינם יודעים לומר מהי בפועל המשמעות של חסינות ולשם מה היא נועדה. המאמר הזה נועד לעשות סדר בנושא, ולספק תשובות לשאלות הבסיסיות כך שכל קורא יבין על מה המהומה.

חסינות לנבחרי ציבור

     חסינות היא נושא מורכב, אשר בשל יחודיותו וחשיבותו זכה לחקיקה נפרדת בדמות חוק החסינות,[1] המסדיר אותו באופן כזה שיהיו מינימום מחלוקות ואי הבנות בכל הנוגע לזכאותם של נבחרי ציבור לבקש חסינות או לזכות לה אף מבלי שביקשו אותה.

     הסעיפים המשמעותיים ביותר בנושא חסינותם של נבחרי ציבור, וספציפית בעניינם של ח"כים ושרים (לרבות רה"מ) הם סעיפים 1 ו-4 לחוק החסינות.

     סעיף 1 לחוק החסינות, שכותרתו "חסינות במילוי תפקיד", הוא שמסדיר את מה שמכונה חסינות מהותית. חסינות זו נועדה לאפשר לכל חבר כנסת או שר לעסוק בעבודתו השוטפת כנבחר ציבור מבלי שיידרש לחשוש לכל אורך כהונתו מפני תביעות אזרחיות או העמדה לדין פלילי בעניינים הנוגעים לפעילות הפוליטית השוטפת שלו, שמטרתה היא קידום אינטרסים ציבוריים שלשמם נבחר. היות שחסינות, בכל הנוגע לרה"מ נתניהו, מצטיירת כדרך להימנע מהליך פלילי, חשוב לציין שזהו רושם נכון אך חלקי בכל הנוגע לחסינות. חסינות מונעת מנבחרי הציבור גם תביעות אזרחיות, כל זמן שנבחרי הציבור פועלים בצורה סבירה לשם מילוי תפקידם, ובאה לאפשר מצב שבו הנזק שלכאורה נגרם לצד השני, שאינו נבחר הציבור, הוא תוצר ישיר ובלתי נמנע מפעילותו הפוליטית של נבחר הציבור – פעילות שנועדה לשרת את תפקידו למען ציבור בוחריו.

    סעיף 4 לחוק החסינות, שכותרתו חסינות בפני דיון פלילי, מסדיר את מה שמכונה "חסינות דיונית". מטרתו היא לתת מענה למקרים בהם סעיף 1 אינו מתקיים, אך עדיין יש מקום לשמור על נבחר הציבור מפני העמדה לדין פלילי. החלק העיקרי של סעיף זה מבהיר כי כאשר יועמד ח"כ לדין, הדבר ייעשה באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, אף אם ניתן האישור על ידי היועמ"ש, אותו ח"כ יכול לנמק מדוע יש מקום להימנע מלהעמידו לדין, כאשר ארבעת הנימוקים מנויים בסעיף 4(א)(3) לחוק החסינות.[2] באופן כללי, סעיף זה מדבר על אחת מהאפשרויות הבאות: מצב בו למעשה היה צריך לחול סעיף 1 לחוק החסינות; מצב בו היו חוסר תום לב או אפליה בהגשתו של כתב האישום; מצב שבו על עבירה שנתקיימה בתנאים ספציפיים (שמפורטים בסעיף) שבהם לא יפגע האינטרס הציבורי מאי העמדה לדין של נבחר הציבור; מצב שבו שהכנסת או הציבור יינזקו במיוחד מקיום הליך פלילי כנגד אותו נבחר ציבור.

מצבים נוספים בהם תוכל חסינות להיכנס לתוקף

      קיימים סעיפי משנה בחוק שקובעים כיצד במצבי ביניים ינהגו כלפי נבחרי ציבור, לעניין חסינות, ואשר אינם נופלים לגדרי הלשון המפורשת של סעיפים 1 ו-4. לדוגמה, סעיף 4א, קובע כי גם קובלנה פלילית, שהיא מעין הכלאה בין הליך פלילי להליך אזרחי, בכך שהיא מוגשת כהליך פלילי אולם על ידי אזרח ולא על ידי המדינה, כנגד אזרח אחר – היא לא תתאפשר כאשר הנאשם הוא חבר כנסת. דוגמה נוספת היא סעיף 4(א1) שעניינו, מעשית, הוא עבירות ברירת קנס כמו עבירות תעבורה פשוטות. על מקרים שכאלה לא תחול חסינות ונבחר הציבור יחוייב בהם.

סיכום – חסינות

     החסינות נועדה לאפשר לח"כים ולשרים לתפקד בצורה שוטפת ומבלי חשש מפני הליכים משפטיים מכל סוג שהוא. בבסיסה עומדת ההבנה כי אם נבחר ציבור יידרש, חדשות לבקריםח, לעמוד בפני הליכים משפטיים הנוגעים להחלטות ולפעולות שביצע מתוקף תפקידו ועל בסיס סמכותו, הוא לא יתפקד כראוי (אם בכלל), ויעסוק בלצאת בשלום מההליכים אליהם נקלע כחלק מתפקידו. אי לכך, בחר המחוקק בצעד נבון ובלתי מקורי (התקדימים לחיקוקן של החסינויות השונות לקוחים ממדינות שונות בחו"ל),[3] להגן על עצמו כמי שבכובעו המסוים נדרש לפעול למען הכלל, כך שללא חסינות מהעמדה לדין, הדבר לא יתאפשר מעשית.

 

 

[1] חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951.

[2] וזהו נוסחו של סעיף 4(א)(3) לחוק החסינות:

(3)   חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:

(א)   העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;

(ב)   כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה;

(ג)    התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;

(ד)    ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

[3] ניתן ללמוד על נושא החסינות במדינות אחרות בעולם מן הטקסט הבא שפורסם באתר הכנסת:

https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/pages/document.aspx?docid=7913b72e-9632-e811-80de-00155d0a0235&businesstype=1

מאמרים

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכעת בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת