החובה ליידע חשוד בנעשה בעניינו (מכתב יידוע)
עו"ד עמרי לשם
ההליך הפלילי כולל בתוכו חלקים שונים, בהתאם לשלבי התפתחותם של החקירה ושל התיק שנפתח בעקבותיה. שלב בסיסי בתיקים פליליים רבים הוא יידועו של חשוד על כך שהתיק שנפתח בעניינו הועבר מידי המשטרה, הלאה.
יידוע לחשוד – אבל ממתי אדם חשוד?
למען הסדר הטוב, אסביר כי 'חשוד' הוא הכינוי של כל אדם, מרגע שהפך דרוש לחקירה באזהרה, ועד שתיקו נסגר או עד שהוגש נגדו כתב אישום שהפך אותו מחשוד לנאשם. כבר בשלב של 'חשוד' חשוב לפנות אל עורך דין פלילי שיידעה להנחות אתכם בהליך.
בחינת הראיות שנאספו בתיק
לאחר שהמשטרה חקרה אדם באזהרה,[1] בין אם פעם אחת ובין אם מספר פעמים, עליה לבחון את הראיות שעולות מחקירתו, לצד ראיות אחרות שנאספו בתיק, ולהחליט אם יש הצדקה להעביר את התיק הלאה. תיק שהועבר הלאה ייבחן על ידי גורם תובע – יחידת התביעות של המשטרה או הפרקליטות הפלילית המחוזית, האחראיות על הגשת תיקי אישום ועל סגירת תיקים, לפי הבסיס הראייתי הקיים בכל תיק ותיק. חשוב להדגיש שבעבירות פשע וכן בעבירות עוון המצויות בסמכות הפרקליטות, לקצין משטרה אין סמכות לסגור את התיק בכל מקרה, ועליו להעביר את החומר שנאסף לבחינת פרקליט או תובע משטרתי על פי הסמכות המוגדרת בחוק סדר הדין הפלילי, ובמידת הצורך, הפרקליט או התובע הם אלו שיסגרו את התיק.
התיק הפלילי הועבר מידי המשטרה – עורך דין פלילי יכול להתערב
ברגע שהועבר תיק פלילי לטיפול יחידה תובעת שהיא כאמור פרקליטות או תביעה משטרתית, יישלח מכתב יידוע ראשון לחשוד אם עסקינן בעבירת פשע (ישנם מקרים חריגים בהם חובת יידוע אינה מתקיימת. המקרים מופיעים מטה).[2] מכתב היידוע מעדכן על עצם פעולה זו – שהחומר בתיק שנפתח לחשוד הועבר לטיפולה של יחידה תובעת.[3] מכתב יידוע ראשון מהווה עדכון טכני על מצבו של התיק ועל מיקומו החדש אצל יחידה תובעת. אין ביידוע ראשון כדי ללמד על מצב ראייתי בתיק או על כתב אישום קרב ובא. עם זאת, כפי שמצוין בגוף המכתב, בתוך 30 ימים מרגע מסירת המכתב לחשוד, ניתן להגיש טיעונים לידי התובע / הפרקליט המטפל, שינמקו מדוע נכון לסגור את התיק הפלילי כבר כעת. פניה בשלב הזה של ההליך, אם מבוצעת, מומלצת רק באמצעות עורך דין פלילי בעל נסיון בהליכים האלה, אשר יידע לנמק את הפניה בצורה משפטית נכונה וממצה, ולא יגרום לנזק מיותר.
מכתב יידוע נוסף
בהמשך, לאחר שהיחידה התובעת בחנה את התיק, אם מצאה כי יש להעמיד לדין את החשוד בפשע, היא תשלח לו מכתב יידוע שני, שעניינו הוא הזכות של החשוד, בטרם הפיכתו לנאשם, להעביר את טיעוניו בכתב או בעל-פה בהליך שימוע.[4] זוהי למעשה הזדמנותו האחרונה של החשוד למנוע הגשת כתב אישום נגדו. אנו עדים למצב כזה, למשל, בתיקיו של ראש הממשלה, אשר כפי שנאמר לא אחת, עמד בפני שלושה כתבי אישום בכפוף לשימוע. על כן, נימוקים בשלב שימוע הם קריטיים במיוחד. זהו מצב של "להיות או לחדול" עבור חשוד, ויש לשטוח בפני היחידה התובעת את מיטב הטענות העובדתיות והמשפטיות בעניינו של החשוד, על פי הנתונים שבידי החשוד עצמו וכן על פי הראיות שהועברו לידי החשוד מאת היחידה התובעת, שבלעדיהן אין לו יכולת של ממש להתגונן כנגד החשדות נגדו. הכל, כך שהסיכויים למנוע כתב אישום יהיו מקסימליים.
בשלב זה במיוחד – עם קבלת מכתב היידוע השני, נחוצה עזרתו של עורך דין פלילי המתמחה בנושא, ואשר יודע להציג מתוך כלל החומר הקיים את כל המידע הרלוונטי, שישמוט את הבסיס מתחת לכתב האישום העומד בפתח.
[1] לקריאה בהרחבה על חקירה באזהרה, במאמר שלי בנושא.
[2] בטרם הוגשה הצעת החוק שהובילה לחקיקה זו, הוגש ביום 5.12.16 נייר עמדה בן 120 עמודים, שהוכן על ידי מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שסקר את מרבית האספקטים הנוגעים לחקיקה שכזו, ופורסם באתר משרד המשפטים: לנייר עמדה
[3] רשימת החריגים המלאה מפורטת בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח-2018 [להלן – "החוק"] בסעיף 1(4).
[4] סעיף 1(4)(א)(1) לחוק, וכן במאמר שלי המרחיב בנושא שימוע.
