סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מה בדיוק כתוב בו, ושלושה סייגים שכדאי להכיר
מכתב היידוע אינו הודעה טכנית. הוא סימן לכך שחומר החקירה כבר הועבר לרשות התביעה, שהתיק בדרך להחלטה, ושנפתח חלון של שלושים יום שבו החשוד רשאי לפנות בכתב ולבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום. אלא שהחוק מוסיף לכך שלושה סייגים: המכתב נשלח רק בעבירות פשע, הוא נחשב כאילו הומצא גם בלי חתימה על אישור מסירה, והתביעה רשאית להגיש כתב אישום עוד לפני שחלפו שלושים הימים.
- ✓ סעיף 60א(א) - המכתב נשלח רק בעבירות פשע, ורק כשחומר החקירה כבר הועבר לרשות התביעה
- ✓ סעיף 60א(ד) - 30 יום מיום קבלת ההודעה להגיש פנייה מנומקת בכתב
- ✓ סעיף 60א(ג) - דואר רשום נחשב כהמצאה כדין גם בלי חתימה על אישור מסירה
- ✓ סעיף 60א(ה) - התביעה רשאית להגיש כתב אישום לפני תום 30 הימים, מטעמים שיירשמו
מה המכתב הזה, ומתי הוא נשלח
סעיף 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[1] קובע: רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
מתוך הנוסח עולים שלושה תנאים. הראשון הוא שלב: החומר כבר הועבר מהגוף החוקר לרשות התביעה. כלומר המכתב אינו מגיע בתחילת החקירה אלא בסופה, כשההחלטה על העמדה לדין עומדת על הפרק.
השני הוא סוג העבירה: החובה חלה על עבירת פשע בלבד, כלומר עבירה שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר. בעבירות עוון וחטא אין חובה כזו, ולכן היעדר מכתב אינו מלמד בהכרח שהתיק נסגר.
והשלישי הוא חריג: פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות רשאי להחליט שקיימת מניעה לשלוח את ההודעה. סעיף 60א(ב) מוסיף שבהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
מכתב היידוע מגיע בסוף החקירה ולא בתחילתה, והוא נשלח רק בעבירות מסוג פשע.
הוראות סעיף 60א ומשמעותן המעשית
| הסעיף | מה הוא קובע | המשמעות המעשית |
|---|---|---|
| 60א(א) | חובת שליחת הודעה לחשוד | רק בעבירת פשע, ורק לאחר העברת חומר החקירה |
| 60א(א) סיפה | חריג למניעה | פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות רשאי להחליט שלא לשלוח |
| 60א(ב) | תוכן ההודעה | כתובת רשות התביעה לפניות בכתב |
| 60א(ג) | דרך ההמצאה | דואר רשום נחשב כהומצא גם בלי חתימה |
| 60א(ד) | זכות הפנייה | 30 יום לבקשה מנומקת בכתב |
| 60א(ד) סיפה | מה אפשר לבקש | להימנע מכתב אישום, או מאישום בעבירה פלונית |
| 60א(ד) סיפה | הארכת מועד | בסמכות פרקליט המדינה, פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות |
| 60א(ה) | הגשה מוקדמת | כתב אישום לפני תום 30 הימים, מטעמים שיירשמו |
| 60א(ז) | סייג תחולה | אינו חל על מי שהיה במעצר בעת העברת החומר |
| 60א(ח) | החלטה | הודעה בכתב, ואפשרות להציג טיעונים בעל פה |
| 60א(ט) | סמכות השר | לקבוע סוגי פשעים שההוראה לא תחול עליהם |
| 74(א) | עיון בחומר חקירה | קם רק לאחר הגשת כתב אישום |
שלושים הימים: מה בדיוק אפשר לבקש
סעיף 60א(ד) הוא לב העניין: חשוד רשאי, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית.
שימו לב לשתי החלופות שבסיפה. הראשונה היא בקשה להימנע מהגשת כתב אישום כלל. השנייה, שכמעט אינה מוכרת, היא בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת. כלומר גם כשברור שיוגש כתב אישום, עדיין יש מה להשיג: הסרת סעיף חמור, צמצום מספר האישומים, או שינוי הסיווג.
הסעיף מוסיף שפרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך רשאים להאריך את המועד. בקשת הארכה היא מהלך מקובל, במיוחד כשנדרש זמן כדי לעיין בחומר החקירה, אך היא אינה מובטחת ואין להניח אותה מראש.
סעיף 60א(ח) מוסיף נדבך פרוצדורלי: הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות) לא יחולו לעניין הסעיף, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי, ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
שלושה סייגים שמצמצמים את החלון
לצד הזכות עומדים שלושה סייגים, וכל אחד מהם יכול לרוקן אותה מתוכן במקרה קונקרטי.
הראשון נוגע להמצאה. סעיף 60א(ג) קובע שנשלחה הודעה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. המשמעות חדה: המניין מתחיל גם כשלא חתמתם, גם כשלא הייתם בבית, וגם כשהמכתב חיכה בסניף ולא נאסף. מי שעבר דירה ולא עדכן כתובת עלול לגלות שהחלון נסגר בלי שידע על קיומו.
השני נוגע לעיתוי. סעיף 60א(ה) קובע שהחליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום בטרם חלפו שלושים הימים ואף בטרם פנה החשוד. כלומר קיומו של החלון אינו ערובה לכך שיישאר פתוח עד סופו.
השלישי נוגע לתחולה. סעיף 60א(ז) קובע שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. וסעיף 60א(ט) מסמיך את שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
דואר רשום נחשב כהמצאה כדין גם בלי חתימה. המניין מתחיל גם כשהמכתב לא נאסף מהסניף.
הבעיה האמיתית: איך כותבים בקשה בלי לראות את התיק
מכאן מגיעים לקושי המרכזי בשלב הזה, והוא אינו קושי משפטי אלא מעשי. הבקשה צריכה להיות מנומקת, אבל בשלב שבו היא מוגשת החשוד לרוב אינו יודע מה בדיוק יש בתיק.
זכות העיון המלאה בחומר החקירה קמה לפי סעיף 74(א) לחוק רק לאחר שהוגש כתב אישום בפשע או בעוון. בשלב מכתב היידוע כתב אישום טרם הוגש, ולכן הזכות הזו עדיין אינה עומדת במלוא היקפה. בפועל, רשויות התביעה נוהגות להעביר חלק מהחומר לפי בקשה, והיקף ההעברה משתנה.
התוצאה היא שהבקשה נבנית משלושה מקורות: מה שנאמר בחקירה עצמה, מה שניתן ללמוד מהשאלות שנשאלו, וחומר עצמאי שהחשוד אוסף. השאלות שנשאלו בחקירה הן לעיתים המקור המלמד ביותר על קו החשד, ולכן תיעוד מדויק שלהן חשוב במיוחד.
וזו גם הסיבה שמה שנעשה בחקירה במשטרה משפיע ישירות על איכות הבקשה שאפשר יהיה להגיש חודשים לאחר מכן. גרסה מסודרת בחקירה מייצרת בסיס לפנייה. גרסה מבולבלת מייצרת את הבעיה שהפנייה צריכה לפתור.
על מה נבנית פנייה טובה
בקשה לפי סעיף 60א(ד) אינה מכתב אישי ואינה הצהרת חפות. היא מסמך שמכוון לשיקולים שהתביעה ממילא נדרשת לשקול.
המישור הראשון הוא ראייתי: הצבעה על כך שהראיות אינן מספיקות לאישום. סעיף 62(א) לחוק מתנה את ההעמדה לדין בכך שהתובע ראה שהראיות מספיקות, ולכן הצגת פער ראייתי, עד שלא נחקר, מסמך שלא נבדק או גרסה חלופית שלא נשללה, היא טענה שמכוונת לתנאי שבחוק.
המישור השני הוא שיקול הדעת: אותו סעיף 62(א) מאפשר שלא להעמיד לדין כשנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות. כאן נכנסים הרקע האישי, היעדר עבר, נסיבות המעשה, חלוף הזמן, נזק שכבר נגרם, והשלכות צפויות. זהו המישור שבו מוכרעות מרבית הפניות.
והמישור השלישי הוא חלופות. קיימים מסלולים שמייתרים כתב אישום, ובראשם הסדר מותנה, שמוסדר בסימן א'1 לפרק ד' לחוק ומאפשר סגירת תיק בתנאים. פנייה שמציעה חלופה קונקרטית מתמודדת עם השאלה שהתביעה שואלת את עצמה, ולא רק עם התוצאה שהחשוד מבקש למנוע.
מה קורה אחרי, ומה אם לא קיבלתם מכתב
לאחר הגשת הפנייה, סעיף 60א(ח) מחייב שתינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי. ההחלטה יכולה להיות סגירת התיק, הגשת כתב אישום מלא, או הגשת כתב אישום מצומצם מזה שנשקל בתחילה.
כשהתיק נסגר, נשאלת שאלה נוספת: באיזו עילה. ההבחנה בין חוסר ראיות לבין חוסר אשמה משמעותית, והיא משפיעה על הרישום שנותר. במקרים מתאימים קיים מסלול של שינוי עילת סגירה, והוא רלוונטי במיוחד למי שהתיק נגדו נפתח על לא עוול בכפו.
ומה אם לא הגיע מכתב כלל. שלוש אפשרויות. ייתכן שהעבירה אינה מסוג פשע, ואז אין חובה לשלוח. ייתכן שחומר החקירה טרם הועבר לרשות התביעה. וייתכן שההודעה נשלחה לכתובת ישנה ונחשבת כהומצאה כדין לפי סעיף 60א(ג).
בכל אחד משלושת המצבים כדאי לברר יזומה מול היחידה החוקרת ומול רשות התביעה מה מצב התיק. המתנה פסיבית היא הדרך הנפוצה ביותר לאבד את החלון, ובניגוד למועדים אחרים בהליך הפלילי, כאן ההארכה נתונה לשיקול דעת ואינה זכות.
⏱ מה לעשות ביום שקיבלתם את המכתב
- לרשום את תאריך הקבלה. ממנו נמנים שלושים הימים לפי סעיף 60א(ד).
- לוודא מהי העבירה שצוינה ומהי כתובת רשות התביעה שאליה יש לפנות.
- לפנות בבקשה לקבלת חומר חקירה, ובמקביל לבקש הארכת מועד אם נדרש זמן.
- לשחזר בכתב את מהלך החקירה: מה נשאלתם, מה עניתם, ומה הוצג לכם.
- לאסוף חומר עצמאי שתומך בגרסה, לפני שהוא נעלם.
שאלות נפוצות
מה זה מכתב יידוע לחשוד?
זו הודעה שרשות התביעה שולחת לחשוד לפי סעיף 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, כשחומר החקירה בעבירת פשע הועבר אליה. ההודעה מציינת את כתובת רשות התביעה שאליה ניתן לפנות, ומכוחה עומדת לחשוד זכות לפנות בכתב תוך שלושים ימים בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
קיבלתי מכתב יידוע. זה אומר שיוגש נגדי כתב אישום?
לא בהכרח, אבל זה אומר שהתיק הגיע לשלב ההחלטה. המכתב נשלח כשחומר החקירה כבר הועבר לרשות התביעה, והיא שוקלת אם להעמיד לדין. זו בדיוק הסיבה שהשלב הזה חשוב: זו ההזדמנות להשפיע על ההחלטה לפני שהיא מתקבלת, ולא לתקוף אותה אחריה.
לא אספתי את המכתב מהדואר. המועד עדיין רץ?
כן. סעיף 60א(ג) קובע שנשלחה הודעה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. כלומר המניין אינו תלוי בכך שחתמתם או שאספתם את המכתב. מי שכתובתו השתנתה או שאינו מצוי בכתובת הרשומה עלול לגלות שהחלון נסגר, ולכן כדאי לברר יזומה את מצב התיק.
אפשר לקבל את חומר החקירה לפני שכותבים את הבקשה?
זכות העיון המלאה לפי סעיף 74(א) לחוק קמה רק לאחר שהוגש כתב אישום, כלומר לאחר השלב הזה. בפועל רשויות התביעה נוהגות להעביר חלק מהחומר לפי בקשה, וניתן גם לבקש הארכת מועד כדי לעיין בו. סמכות ההארכה נתונה לפי סעיף 60א(ד) לפרקליט המדינה, לפרקליט המחוז, לראש יחידת התביעות או למי שהם הסמיכו.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
כל הפניות לחקיקה במאמר נבדקו מול נוסח החוק המעודכן במאגרי החקיקה שלהלן.
- [1] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיפים 60א, 62 ו-74 - נוסח מלא ומעודכן - נבו
- [2] חוק סדר הדין הפלילי - נוסח החוק המלא - ויקיטקסט
- [3] חוק העונשין, התשל"ז-1977 - נוסח מלא ומעודכן - נבו
- [4] חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 - נוסח החוק המלא - ויקיטקסט
- [5] חוק העונשין - נוסח החוק המלא - ויקיטקסט
מילון מושגים
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. הפניות לסעיפי חוק מתייחסות לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי נוסחו המעודכן. היקף העברת חומר החקירה בשלב שלפני הגשת כתב אישום נתון לשיקול דעת רשות התביעה ומשתנה ממקרה למקרה.
קיבלתם מכתב יידוע?
שלושים הימים מתחילים מיום ההמצאה, גם אם לא חתמתם. זה השלב היחיד שבו עוד אפשר להשפיע על ההחלטה.
054-200-2696 office@leshem-cl.co.il
מצדה 9, מגדל ב.ס.ר 3, בני ברק
