מחיקת רישום פלילי

מחיקת רישום פלילי אינה בקשה שמגישים. היא מתרחשת מאליה, בתאריך שנקבע בחוק, בלי שאיש יפנה לאיש. מה שכן אפשר לבקש הוא לקצר את התאריך הזה. הבלבול בין השניים הוא הטעות הנפוצה ביותר בתחום, והוא גם הסיבה שאנשים ממתינים שנים מיותרות. מאז ינואר 2022 חל על כך חוק חדש לגמרי, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שהחליף את חוק המרשם הפלילי ושינה גם את המבנה וגם את התקופות.

 

מחיקה אינה בקשה, היא שעון

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, נכנס לתוקף בינואר 2022 והחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים משנת 1981^[1]. חומר רב באינטרנט עדיין מפנה לחוק הישן ולמונחים שלו, ולכן חשוב לדעת שהמסגרת השתנתה.

העיקרון המרכזי נשאר: לכל פרט רישום פלילי נקבעת בחוק תקופת התיישנות, ובתומה מתחילה תקופת מחיקה. בסופן המידע יורד מהמרשם ואינו נמסר עוד, למעט לגורמים מצומצמים מאוד. אף אחד אינו צריך להגיש בקשה כדי שזה יקרה, והחישוב נעשה אוטומטית לפי מועד פסק הדין וסוג העונש.

סעיף 18(א) קובע שתקופת ההתיישנות נמנית מיום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך, אף אם הוגש ערעור. סעיף 18(ב) מוסיף סייג חשוב: פרט רישום לא יתיישן עד שהאדם יישא את מלוא העונש שהוטל עליו. כלומר השעון מתחיל לרוץ ביום פסק הדין, אך אינו יכול להסתיים לפני שהעונש רוצה במלואו.

 

שני מרשמים, שני מסלולים

החוק מבחין בין שני מאגרים נפרדים, וזהו ההבדל שמבלבל הכי הרבה אנשים.

המרשם הפלילי, לפי סעיף 8, כולל הרשעות ועונשים בפשעים ובעוונות, וכן צווי מבחן, צווי שירות לתועלת הציבור וצווי התחייבות להימנע מעבירה שניתנו בלא הרשעה, קביעות בדבר אי כשירות לעמוד לדין, ושינויים שנעשו מכוח חנינה. עבירות קנס ועבירות מינהליות אינן נכללות בו, למעט מקרים שקבע השר.

המרשם המשטרתי, לפי סעיף 27, הוא מאגר אחר לגמרי. הוא כולל מידע על תיק תלוי ועומד, על תיק סגור, על תיק שעוכבו בו ההליכים ועל משפט שהסתיים בזיכוי. "תיק סגור" לעניין זה כולל החלטה שלא לחקור, החלטה שלא להעמיד לדין, סגירה בהסדר מותנה, ואישום שבוטל, לרבות ביטול בשל טענה מקדמית^[5]. ההבדל בין רישום פלילי לרישום משטרתי הוא מהותי, משום שגם מי שמעולם לא הורשע עשוי להופיע במרשם המשטרתי.

 

התיישנות: כמה זמן, ולמי עדיין נמסר

סעיף 19 קובע את תקופות ההתיישנות לבגירים, והן נגזרות משני משתנים בלבד: אם הוטל מאסר, ואם קיים רישום פלילי נוסף.

• לא הוטל מאסר ואין רישום נוסף – ארבע שנים. בהרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה^[2], בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי או בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים^[3] – חמש שנים
• לא הוטל מאסר אך קיים רישום פלילי נוסף – שבע שנים
• הוטל מאסר עד חמש שנים – שבע שנים ועוד תקופת המאסר
• הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – עשר שנים ועוד תקופת המאסר

בקטינים התקופות קצרות יותר. סעיף 20 קובע שלוש שנים כשהעבירה נעברה לאחר גיל שש עשרה ולא הוטל מאסר, חמש שנים ועוד תקופת המאסר כשהוטל מאסר עד שלוש שנים, ושבע שנים ועוד תקופת המאסר כשהוטל מאסר ארוך יותר. סעיף 17 מוסיף קבוצה מיוחדת, ובה הרשעת קטין בעבירה שעבר לפני גיל שש עשרה ללא מאסר בפועל, וצווים שניתנו בלא הרשעה, שלגביהם נקבע כי הרישום מתיישן כבר ביום מתן פסק הדין.

מה קורה בתום ההתיישנות? לפי סעיף 18(ג), מידע על פרט רישום שהתיישן נמסר רק לגופים המנויים בסעיפים 10 ו-11, כלומר לגורמי אכיפה וביטחון ולגופים שבתוספת. מבחינת מעסיק פרטי או גורם אזרחי, המידע כבר אינו זמין.

 

מחיקה: השלב השני והמלכודת שמאפסת אותו

סעיף 21(א) קובע את הכלל שרבים מפספסים: תקופת המחיקה נמנית מתום תקופת ההתיישנות, ולא ממועד פסק הדין. שתי התקופות מצטברות. סעיף 22 קובע את תקופות המחיקה לבגירים:

• לא הוטל מאסר ואין רישום נוסף – ארבע שנים, ובעבירת מין, אלימות או סמים – חמש שנים
• לא הוטל מאסר אך קיים רישום נוסף – שבע שנים
• הוטל מאסר עד חמש שנים – שבע שנים
• הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – עשר שנים
• לא הייתה הרשעה וניתן צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור או התחייבות להימנע מעבירה – חמש שנים

שימו לב להבדל: בתקופת המחיקה, בשונה מתקופת ההתיישנות, אין תוספת של תקופת המאסר. דוגמה מספרית פשוטה: אדם שהורשע ולא נגזר עליו מאסר, בלי רישום נוסף ובעבירה שאינה מין, אלימות או סמים, יראה את הרישום מתיישן אחרי ארבע שנים ונמחק אחרי ארבע שנים נוספות, כלומר שמונה שנים בסך הכול.

וכאן המלכודת. סעיף 18(ז) קובע שאם אדם הורשע בעבירה נוספת בתוך תקופת ההתיישנות של רישום קודם, תסתיים ההתיישנות של כל רישומיו בתום התקופה המאוחרת ביותר. סעיף 21(ג) קובע כלל מקביל לתקופת המחיקה. הרשעה חדשה אינה מוסיפה רק רישום חדש, היא דוחה גם את מועד ההיעלמות של כל הרישומים הישנים. זו הסיבה שתיק נוסף, אפילו קל, עלול לעלות בשנים רבות.

 

מה שלא מתיישן ולא נמחק לעולם

סעיף 24 קובע רשימה של עבירות שלגביהן לא חלות התיישנות ומחיקה כלל. בין היתר: עבירות שעונשן מוות; עבירות שאין עליהן התיישנות לעניין העמדה לדין; עבירות שעונשן מאסר עולם או עשרים שנים כשהוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר; ועבירות ביטחון וטרור לפי חיקוקים המנויים בסעיף, כשעונשן עשר שנים ומעלה והוטל מאסר בפועל של חמש שנים ומעלה. ברשימה נכללות גם עבירות אינוס ועבירות מין חמורות מסוימות לפי חוק העונשין^[4].

סעיף 24(ב) מוסיף הוראה מרחיקת לכת: הורשע אדם בעבירה מהרשימה, יראו גם את יתר פרטי הרישום שנרשמו אחרי ביצוע אותה עבירה כרישומים שלא התיישנו, ולא תחול לגביהם התיישנות או מחיקה. במילים אחרות, הרשעה אחת מהקטגוריה הזו מקפיאה את כל התיק.

 

קיצור התקופות בידי נשיא המדינה

כאן נכנס המסלול היחיד שדורש יוזמה. סעיף 25 מקנה לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי, וכן לקבוע שעבירה מהרשימה שבסעיף 24 בכל זאת תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים לכך.

זהו הליך חריג ולא אוטומטי. הוא נשען על בקשה מנומקת המבוססת על נסיבות אישיות, על הזמן שחלף, על התנהלות מאז, ועל פגיעה קונקרטית שהרישום גורם, למשל בפרנסה, ברישוי מקצועי או ביכולת לצאת לחו"ל. סעיף 8(א)(6) קובע שהשינוי שנעשה מכוח החלטת הנשיא נרשם אף הוא במרשם, וסעיף 21(ד) קובע שרישום שהנשיא הורה על מחיקתו דינו כרישום שנמחק.

הליך הבקשה עצמו, על שלביו והמסמכים הנדרשים בו, ראוי להרחבה נפרדת ולא ייסקר כאן במלואו.

 

איך עמרי לשם מטפל בהליך

עו"ד עמרי לשם עוסק בדין הפלילי משנת 2014. הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה במסלול משולב לתואר במשפטים ובהיסטוריה כללית, התמחה בפרקליטות מחוז חיפה בתחום הפלילי, וצבר ניסיון בשני משרדים מובילים בפלילי, בצווארון לבן ובדיני צבא לפני שהקים בשנת 2019 את משרדו בתל אביב. בתחום הזה הלקוח כבר סיים את ההליך הפלילי, ומה שנותר הוא נזק שממשיך לפעול שנים אחר כך.

העבודה מתחילה בתמונת מצב מדויקת. הוצאת תדפיס המידע הפלילי, זיהוי כל פרט רישום, סוגו, מועדו והעונש שהוטל, וחישוב מדויק של מועדי ההתיישנות והמחיקה לפי הכללים. לא פעם מתברר שהרישום כבר התיישן או נמחק, ושכל מה שנדרש הוא להבין למי המידע עדיין נמסר ומדוע.

הזירה השנייה היא עילת הסגירה. כשמדובר בתיק שנסגר, בקשה לשינוי העילה לחוסר אשמה עשויה להוציא את הרישום מהמרשם המשטרתי כליל. זהו לרוב המהלך המהיר והמשתלם ביותר, והוא אינו דורש פנייה לנשיא.

הזירה השלישית היא בקשה לקיצור התקופות. כאן נדרש תיק מסודר: תיעוד הפגיעה הקונקרטית, אישורי תעסוקה או לימודים, חוות דעת, המלצות, ותיאור מלא של הזמן שחלף. בקשה שאינה מציגה פגיעה קונקרטית ומתועדת אלא רק רצון כללי לנקות את העבר כמעט לא מתקבלת.

 

מה זה משנה בפועל: פסלות, עבודה ורישוי

הרישום אינו מטריד בפני עצמו, אלא בגלל מה שהוא חוסם. סעיף 26 מסדיר את פקיעת הפסלות וקובע שאדם שנפסל לפי חיקוק בשל פרט רישום פלילי, פסלותו תפקע במועד ההתיישנות או במועד המחיקה, לפי זהות הגוף המוסמך לשקול את המידע, וזאת גם אם טרם הסתיימה תקופת הפסלות הקבועה באותו חיקוק.

לצד זה קובע סעיף 26(ב) חריג: כשהגוף המוסמך הוא אחד מגורמי האכיפה והביטחון המנויים בסעיף 10, או ועדת הבחירות המרכזית, הפסילה אינה פוקעת בשל התיישנות או מחיקה. זהו ההסבר לכך שגם אחרי מחיקה נותרות דלתות סגורות מול גופים מסוימים.

נקודה אחרונה שכדאי להכיר: גם אחרי מחיקה, סעיף 21(ב) מתיר מסירת מידע על פרט רישום שנמחק למספר גורמים מצומצם, ובהם גורמי האכיפה והביטחון, בעלי תפקידים מסוימים מטעמים מיוחדים שיירשמו, והיועץ המשפטי לממשלה. מחיקה אינה השמדה, והמידע ממשיך להתקיים במאגר עצמו. בעבירות קנאביס קיים מסלול ייעודי שנוצר בעקבות שינויי החקיקה בתחום, ופירוט בעניינו מופיע בעמוד מחיקת רישום פלילי בעבירות קנאביס.

 

שאלות ותשובות

תוך כמה זמן נמחק רישום פלילי?

התהליך דו-שלבי. תחילה חלה תקופת התיישנות לפי סעיף 19 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, ובתומה מתחילה תקופת מחיקה לפי סעיף 22. בבגיר שהורשע, לא נגזר עליו מאסר ואין לו רישום נוסף, מדובר בארבע שנות התיישנות ועוד ארבע שנות מחיקה, כלומר שמונה שנים בסך הכול. בעבירות מין, אלימות או סמים כל אחת מהתקופות עומדת על חמש שנים. כשהוטל מאסר התקופות ארוכות יותר, ובתקופת ההתיישנות מתווספת גם תקופת המאסר עצמה.

מה ההבדל בין התיישנות למחיקה?

שני שלבים עוקבים של אותו תהליך. עם ההתיישנות המידע מפסיק להימסר לרוב הגורמים ונותר זמין רק לגופים המנויים בסעיפים 10 ו-11 לחוק, כלומר גורמי אכיפה וביטחון וגופים שבתוספת. עם המחיקה, שתקופתה נמנית מתום ההתיישנות, המידע יורד גם מרשימה זו ונמסר רק לגורמים מצומצמים מאוד לפי סעיף 21(ב). חשוב לדעת שמחיקה אינה השמדה: הרישום ממשיך להתקיים במאגר ואינו נמחק פיזית.

תיק שנסגר מופיע ברישום?

תלוי בעילת הסגירה. סעיף 27 לחוק קובע שהמרשם המשטרתי כולל מידע על תיק סגור, אך מחריג במפורש תיק שנסגר בשל חוסר אשמה. כלומר תיק שנסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור יופיע במרשם המשטרתי, ואילו תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה אינו נכלל בו. בנוסף קובע סעיף 32 שלא יימסר מידע הנוגע לזיכוי. מסיבה זו בקשה לשינוי עילת הסגירה היא לעתים ההליך המשמעותי ביותר.

אפשר לזרז את המחיקה?

כן, אך רק במסלול אחד. סעיף 25 לחוק מקנה לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה, ואף לקבוע שעבירה שלפי סעיף 24 אינה מתיישנת כלל בכל זאת תתיישן או תימחק. מדובר בהליך חריג הנשען על בקשה מנומקת ומתועדת, המציגה פגיעה קונקרטית שהרישום גורם. רצון כללי לנקות את העבר, בלי פגיעה מוכחת, כמעט אינו מוביל לתוצאה.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

• [1] חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, סעיפים 8, 17-27 ו-32 – נבו · Source Score: 21
• [2] חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 – הגדרת "עבירת מין או אלימות" – נבו · Source Score: 18
• [3] פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 – נבו · Source Score: 18
• [4] חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיפים 345, 348 ו-351 – נבו · Source Score: 21
• [5] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, סעיפים 59, 62 ו-67ו – נבו · Source Score: 21

 

המאמר עודכן לאחרונה: אוגוסט 2026 ומשקף את חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני בנסיבות המקרה.