מהתלונה ועד ההחלטה, מה עליכם לבקש בכל שלב, ומה המועדים שאסור לפספס
תלונה שמוגשת במשטרה נכנסת למסלול קבוע שהחוק מגדיר, ובו כמה נקודות החלטה שבהן למתלונן יש מה לעשות. הבעיה היא שרוב הזכויות בשלבים האלה אינן פועלות מאליהן: הן מותנות בבקשה שצריך להגיש, או במועד שצריך לעמוד בו. מי שמגיש תלונה וממתין לטלפון מגלה לעיתים קרובות שהתיק נסגר בלי שידע, ושהמועד לערור עליו כבר חלף.
- ✓ סעיף 58 לחסד"פ - כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה
- ✓ סעיף 8(ג) לחוק זכויות נפגעי עבירה - עדכונים על מהלך ההליך נשלחים רק למי שביקש אותם
- ✓ סעיף 59א - בקשה לבטל תלונה על אלימות בין בני זוג אינה עילה יחידה לסגירה
- ✓ סעיף 65 לחסד"פ - 60 יום להגשת ערר מיום שנמסרה ההודעה על סגירת התיק
הגשת התלונה: מה החוק מחייב, ומה לא
סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[1] קובע כלל פשוט: כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה. אין דרישה שהמתלונן יהיה הנפגע, ואין דרישה להוכיח דבר בשלב הזה.
מה שקורה אחר כך מוסדר בסעיף 59: נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה. אלא שהסעיף מוסיף חריג משמעותי: בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, או אם רשות אחרת מוסמכת לחקור בעבירה.
המשמעות היא שבעבירות מסוג פשע פתיחת החקירה היא חובה, ובעבירות עוון וחטא היא נתונה לשיקול דעת. לכן לאופן שבו מנוסחת התלונה יש השפעה ישירה: תלונה שמתארת את המעשה בצורה שמגלה עבירה חמורה יותר, כשהעובדות אכן תומכות בכך, מוציאה את התיק משיקול הדעת הזה.
בפועל, התלונה היא המסמך הראשון בתיק והוא נשאר בו עד סופו. פרטים שלא נכללו בה יידרשו הסבר בהמשך, ולכן כדאי להגיע אליה מסודרים: רצף אירועים לפי תאריכים, שמות עדים, רשימת התיעוד הקיים, ואם יש פגיעה גופנית, תיעוד רפואי מסמוך לאירוע.
שלבי הטיפול בתלונה, צעד אחר צעד
| השלב | מה קורה | מה עליכם לעשות |
|---|---|---|
| הגשת התלונה | נפתח תיק ונרשם סעיף עבירה | לברר מספר תיק, שם חוקר וסעיף העבירה |
| מיד לאחר מכן | אין עדכונים אוטומטיים | להגיש בקשה בכתב לקבלת מידע לפי סעיף 8(ג) |
| החלטה אם לחקור | בפשע חובה, בעבירה קלה יש שיקול דעת | לוודא שהתלונה מתארת את מלוא העובדות |
| החקירה | גביית עדויות ואיסוף ראיות | להעביר תיעוד רפואי, צילומים ושמות עדים |
| העברה לתובע | חומר החקירה עובר להחלטה | לעקוב ולבקש עדכון על השלב |
| ההחלטה | העמדה לדין או סגירת תיק | לברר את עילת הסגירה אם התיק נסגר |
| אחרי הסגירה | מתחיל מניין המועדים | 60 יום להגשת ערר לפי סעיף 65 |
| כתב אישום | נפתחות זכויות עיון ונוכחות | לבקש עיון בכתב האישום לפי סעיף 9 |
| לפני גזר הדין | נשקלים שיקולי ענישה | להגיש הצהרת נפגע ולדרוש פיצוי |
| אחרי גזר הדין | הליכי שחרור וחנינה | להביע עמדה לפי סעיפים 19 ו-20 |
הבקשה שצריך להגיש יחד עם התלונה
זו הנקודה שבה נופלים הכי הרבה מתלוננים, והיא פשוטה לתיקון.
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001[2] מקנה לנפגע עבירה שורה של זכויות למידע. אלא שסעיף 8(ג) מנוסח כך שהזכות לקבל עדכונים שוטפים על שלבי ההליך עומדת לנפגע "שביקש זאת". בלי בקשה מפורשת, ההודעות אינן נשלחות.
בקשה כזו מומלץ להגיש בכתב במעמד התלונה, ולשמור עותק עם חותמת קבלה. יש לציין בה שם מלא, מספר זהות, פרטי קשר עדכניים ומספר התיק, ולבקש עדכון על כל שלב בהליך. מי שפרטי הקשר שלו משתנים חייב לעדכן, שכן ההודעות נשלחות לכתובת שבתיק.
לצד זה כדאי לברר שני דברים כבר במעמד התלונה: מהו מספר התיק ומיהו החוקר האחראי, ולפי איזה סעיף עבירה נרשמה התלונה. הסיווג הזה קובע לא רק את חומרת התיק אלא גם אילו זכויות עומדות לכם, משום שחלק מהזכויות שבחוק שמורות לנפגעי עבירת מין או אלימות, כמפורט בעמוד זכויות נפגעי עבירה.
עדכונים על מהלך התיק נשלחים רק למי שהגיש בקשה. סעיף 8(ג) אינו פועל מאליו.
"אני רוצה לבטל את התלונה": למה זה לא תמיד עובד
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, והתשובה המשפטית שונה ממה שרוב האנשים מניחים. תלונה אינה תביעה אזרחית, והמתלונן אינו בעל הדין. ברגע שנפתחה חקירה, ההליך שייך למדינה, ובקשת המתלונן היא שיקול אחד מני רבים.
בעבירות מסוג פשע, שבהן פתיחת החקירה היא חובה לפי סעיף 59, בקשה לבטל תלונה אינה מסיימת את התיק. בעבירות קלות יותר היא עשויה להישקל במסגרת שיקול הדעת שהסעיף מקנה לקצין המשטרה.
ולעניין אלימות בין בני זוג קבע המחוקק הוראה מפורשת. סעיף 59א(ב) קובע שבקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.
הסעיף אף מוסיף מנגנון: כשהבקשה מהווה אחת מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, חלות הוראות מיוחדות שכוללות מעורבות של המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ברשות המקומית. במילים אחרות, המחוקק הניח שבקשה כזו עשויה לנבוע מלחץ, ובנה סביבה בדיקה נפרדת.
מהחקירה להחלטה: מי מחליט, ומה נדרש
בסיום החקירה מועבר חומר החקירה לגורם תובע, והוא שמחליט. סעיף 62(א) מנסח את הכלל: ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
שימו לב למבנה. כשהראיות מספיקות, ההעמדה לדין היא הכלל, ואי העמדה לדין היא החריג. ולא עוד, אלא שהסעיף מוסיף שהחלטה שלא להעמיד לדין בשל העילה הזו טעונה אישור של בעל תפקיד בכיר: פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך, קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות, או תובע משטרתי בכיר, הכל לפי סוג העבירה.
ההבחנה הזו חשובה מאוד לנפגע. סגירה בעילה של חוסר ראיות היא קביעה שהחומר אינו מספיק, וסגירה בעילה של נסיבות העניין היא קביעה שהחומר מספיק אך אין מקום להעמיד לדין. לכל אחת מהן משמעות שונה, ודרך תקיפה שונה.
לכן, כשמתקבלת הודעה על סגירה, הצעד הראשון אינו להתווכח אלא לברר מהי בדיוק העילה. בלי לדעת אותה, אי אפשר לנסח ערר שמכוון למקום הנכון.
התיק נסגר: ההודעה, העילה, ושישים הימים
סעיף 63 מסדיר את חובת ההודעה, והוא מבחין בין שני מצבים. על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק. על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר הודעה בכתב בלא ציון העילה, אך יצוין בה שהמתלונן רשאי לברר את העילה בכל תחנת משטרה או בדרכים שפורטו בהודעה.
סעיף 63(ב) יוצר חריג חשוב: בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין תוך ציון עילת סגירת התיק. כלומר שם העילה נמסרת מראש, בלי צורך לברר.
משנמסרה ההודעה, מתחיל לרוץ שעון. סעיף 64 מקנה זכות ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, כשהעילה היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה. הערר מוגש לגורם שונה לפי מי שקיבל את ההחלטה: פרקליט מחוז, פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה.
וסעיף 65 קובע את המועד: הערר יוגש בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63. בעל הסמכות רשאי להאריך את המועד, אך אין להסתמך על כך. שימו לב שמקורות רבים באינטרנט עדיין נוקבים בשלושים יום, וזה נתון שאינו עדכני.
המועד להגשת ערר הוא שישים ימים לפי סעיף 65, והוא נמנה מיום מסירת ההודעה ולא מיום הסגירה.
התיק ממשיך: מה מגיע לכם בהמשך הדרך
כשמוגש כתב אישום, נפתחת שורה נוספת של זכויות שמעוגנות בחוק זכויות נפגעי עבירה.
סעיף 9 מקנה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל ממנו העתק, לבקשת הנפגע או בא כוחו. סעיף 15 מקנה זכות להיות נוכח בדיון המתנהל בדלתיים סגורות בעניין העבירה, וכן זכות שאדם מלווה לפי בחירת הנפגע יהיה נוכח עמו. שתי הזכויות האלה עומדות לכל נפגע עבירה.
בעבירות מין או אלימות חמורה נוספת הזכות המשמעותית ביותר: סעיף 17 מקנה לנפגע שקיבל הודעה על אפשרות של הסדר טיעון או על פרטיו של הסדר מתגבש, הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת ההחלטה. אלא שהזכות הזו מותנית בכך שהתקבלה הודעה, וההודעה מותנית בבקשה לפי סעיף 8(ג). זו שרשרת שמתחילה ביום הגשת התלונה.
ולאחר גזר הדין ממשיך המסלול: סעיף 10 מקנה לנפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת מידע על מהלך מאסרו של הנידון, וסעיפים 19 ו-20 מקנים זכות להביע עמדה בכתב לפני ועדת השחרורים ולפני החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה.
הצהרת נפגע ופיצוי כספי
שני הכלים המעשיים ביותר שעומדים לנפגע בשלב הענישה נמצאים בשני חוקים שונים, ושניהם דורשים יוזמה.
הראשון הוא סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה: נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש. מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא אותה לפני בית המשפט בדיון בעניין גזר הדין.
הצהרת נפגע היא לעיתים המסמך היחיד בתיק שמתאר את הפגיעה מנקודת מבטו של מי שנפגע, ולא דרך סעיפי האישום. היא נכנסת ישירות לשיקולי הענישה, ולכן העיתוי והניסוח שלה אינם עניין טכני.
הכלי השני הוא כספי. סעיף 77(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[3] מסמיך את בית המשפט לחייב מי שהורשע, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו. הפיצוי נפסק בתוך ההליך הפלילי ואינו חוסם תביעה אזרחית נפרדת, אך הוא נפסק רק כשהדרישה מועלית ומגובה.
מתי ליווי משפטי משנה את התוצאה
לא כל תלונה מצריכה עורך דין, ובחלק מהמקרים די בהכוונה נקודתית. יש עם זאת כמה צמתים שבהם הפער בין פנייה לבין המתנה הוא ממשי.
הצומת הראשון הוא ניסוח התלונה עצמה. סיווג העבירה שנרשם בתלונה משפיע על השאלה אם פתיחת החקירה היא חובה לפי סעיף 59, ועל אילו זכויות יעמדו לכם בהמשך. תלונה שמנוסחת בכלליות לעיתים נרשמת תחת סעיף קל מהמתחייב מהעובדות.
הצומת השני הוא הערר. שישים ימים נשמעים הרבה, אבל בתוכם צריך לברר את העילה, לקבל את המסמכים, להבין מה חסר בחומר ולנסח טענה שמכוונת לגורם הנכון. ערר שנכתב בלי לדעת מהי העילה כמעט תמיד מפספס. לצד הערר קיים גם מסלול נפרד של שינוי עילת סגירה, שרלוונטי כשהתיק נסגר בחוסר ראיות במקום בחוסר אשמה.
והצומת השלישי הוא בעבירות שבהן הנפגע יכול לנהל את ההליך בעצמו. בעבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק ניתן להגיש קובלנה פלילית ולנהל את המשפט באופן פרטי, בלי להיות תלוי בהחלטת התביעה. זה מסלול מורכב, אך הוא קיים.
⏱ מה לעשות בימים הראשונים אחרי האירוע
- לתעד פגיעות גופניות בצילום ובבדיקה רפואית, בסמוך ככל האפשר לאירוע.
- לשמור הודעות, הקלטות, צילומי מצלמות ופרטי עדים. חומר ממצלמות נמחק לרוב תוך ימים.
- להגיש את התלונה מסודרת: רצף אירועים לפי תאריכים, ולא תיאור כללי.
- להגיש במעמד התלונה בקשה בכתב לקבלת מידע לפי סעיף 8(ג), ולשמור עותק.
- לרשום את מספר התיק ואת שם החוקר האחראי, ולעדכן כל שינוי בפרטי הקשר.
שאלות נפוצות
הגשתי תלונה ולא שמעתי כלום. זה נורמלי?
זה נפוץ, והסיבה לרוב טכנית. חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה זכות לקבל עדכונים על שלבי ההליך, אך סעיף 8(ג) מנוסח כך שהזכות עומדת לנפגע "שביקש זאת". בלי בקשה מפורשת בכתב, ההודעות אינן נשלחות. מומלץ להגיש בקשה כזו בהקדם, לציין בה את מספר התיק ואת פרטי הקשר העדכניים, ולשמור עותק.
אפשר לבטל תלונה שהגשתי?
לא תמיד. ברגע שנפתחה חקירה ההליך שייך למדינה, והמתלונן אינו בעל הדין. בעבירות מסוג פשע פתיחת החקירה היא חובה לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי. ובעבירות מין או אלימות בין בני זוג קובע סעיף 59א(ב) במפורש שבקשת המתלונן שלא לחקור לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה שלא לפתוח בחקירה.
התיק נסגר. כמה זמן יש לי להגיש ערר?
שישים ימים מהיום שבו נמסרה לכם ההודעה לפי סעיף 63, כקבוע בסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי. בעל הסמכות רשאי להאריך את המועד, אך אין להסתמך על כך מראש. לפני ניסוח הערר חשוב לברר את עילת הסגירה: בהחלטה שלא לחקור היא מצוינת בהודעה, ובהחלטה שלא להעמיד לדין ניתן לברר אותה בתחנת משטרה, למעט בעבירות מין ואלימות שבהן היא נמסרת מראש.
האם אקבל פיצוי מהנאשם?
ייתכן. סעיף 77(א) לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט לחייב מי שהורשע לשלם לנפגע עד 258,000 שקלים לכל עבירה שבה הורשע, כפיצוי על הנזק או הסבל. הפיצוי נפסק בתוך ההליך הפלילי, בלי הליך נפרד, והוא אינו חוסם תביעה אזרחית. בפועל הוא נפסק כשהדרישה מועלית ומגובה בהצהרת נפגע מפורטת לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
כל הפניות לחקיקה במאמר נבדקו מול נוסח החוק המעודכן במאגרי החקיקה שלהלן.
- [1] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיפים 58-65 - נוסח מלא ומעודכן - נבו
- [2] חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 - נוסח מלא ומעודכן - נבו
- [3] חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 77 - נוסח מלא ומעודכן - נבו
- [4] חוק סדר הדין הפלילי - נוסח החוק המלא - ויקיטקסט
- [5] חוק העונשין - נוסח החוק המלא - ויקיטקסט
מילון מושגים
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. הפניות לסעיפי חוק מתייחסות לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 ולחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי נוסחם המעודכן. הסכומים הנקובים מתעדכנים מעת לעת.
הגשתם תלונה, או שקיבלתם הודעה שהתיק נסגר?
בכל שלב יש מה לעשות, ובחלק מהשלבים יש מועד. פנייה מוקדמת חוסכת ערר שמפספס.
054-200-2696 office@leshem-cl.co.il
מצדה 9, מגדל ב.ס.ר 3, בני ברק
