הסגרה

 עו"ד עמרי לשם

מדי שנה מוגשות לישראל עשרות רבות של בקשות הסגרה. אלו בקשות שמטרתן להעמיד לדין פלילי במדינה זרה את האדם שבעניינו מוגשת בקשת ההסגרה. המטרה בהליך זה היא שאנשים המצויים בתחומי המדינה ומבוקשים בחו"ל בגין עבירות שונות, יתנו את הדין על מה שלכאורה בצעו. אדם המוסגר למדינה זרה עובר לידי גופי האכיפה שם. הוא יועמד לדין פלילי ככל אדם העומד לדין פלילי באותה המדינה, על פי חוקי אותה המדינה וסדרי הדין שלה.

אז למה הסגרה? למה שלא יישפט המבוקש כאן?

       בטרם אסביר את נושא ההסגרה לגופו, אידרש לשאלה הבסיסית שיש לענות עליה לשם הבהרת נושא ההסגרה מבסיסו — מדוע שהמדינה בה מצוי האדם כעת, ישראל לצורך העניין, לא תשפוט אותו בגין העבירות שבגינן הוא מואשם? מדוע יש לשלוח אותו לחו"ל כדי לשפוט אותו? הרי ממילא חוק ההסגרה,[1] החוק המסדיר את הנושא, קובע כי אזרח המוסגר מישראל לחו"ל יכול לבקש לרצות את עונשו בארץ, לאחר שנגזר דינו?[2] הסיבה לכך היא שכל זמן שאין בידי המדינה ראיות שלפיהן ניתן לבסס אישום כלפי המבוקש, אין היא יכולה להעמידו לדין. היות שאותם מבוקשים נדרשו למשפט לאחר שנאספו ראיות בעניינם במדינה שמבקשת הסגרה, אותה מדינה היא זו שיש לה בסיס ראייתי להעמדת המבוקש לדין. הרי אותו אדם לא עבר עבירה בישראל, ומכאן שאין על סמך מה להאשימו בבית משפט בארץ.

הסדרה בין מדינתית בעניין הסגרה

         ככלל, נושא ההסגרה מוסדר מבעוד מועד בין מדינות באמצעות אמנות, אשר תכליתן היא לקבוע את גבולות הגזרה בכל הנוגע להעברתו של אדם ממדינה אחת לאחר: באילו תנאים, באיזה אופן, ועל פי אילו נתונים.[3] קיימים שני תנאי סף לצורך בחינת בקשת הסגרה: פליליות כפולה וענישה של שנה אחת לפחות. כלומר, העבירה בגינה האדם דרוש בחו"ל חייבת להיות עבירה לפי ספר החוקים של שתי המדינות — המבקשת את ההסגרה והמסגירה; בנוסף, חייבת העבירה להיות חמורה מספיק כך שהעונש המקסימלי בגינה לא יהיה פחות משנת מאסר בפועל.

בחינת בקשת הסגרה והגשתה לבית המשפט

        כאשר מוגשת בקשה כזו לישראל, היא נבחנת במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה,[4] לאחר שזו קיבלה לכך את אישור שר המשפטים. לא למותר לציין כי בסופו של דבר, מבין עשרות התיקים המגיעים לבחינתה של פרקליטות המדינה, רק אחוז נמוך מהבקשות מגיע למצב בו מוגשת בקשת הסגרה מטעם ישראל. הבקשה תוגש לבית המשפט באמצעות הפרקליטות. כפי שניתן להבין, הסמכות הסופית בדבר קביעת היותו של אדם בר-הסגרה לחו"ל היא בידי בית המשפט, בכפוף כמובן לאישור שר המשפטים. לבית המשפט המחוזי בירושלים ישנה סמכות מתוקף חוק ההסגרה להיות זה שבוחן את בקשות ההסגרה ולהכריע בהן.[5] בהערת אגב אומר, למי שתהה כיצד בית המשפט יודע להתמודד עם כל השפות שבהן נכתבות בקשות הסגרה לישראל, שראשית, הבקשות המגיעות לישראל, מטבע הדברים וכפי שנהוג ביחסי חוץ בין מדינות, הן באנגלית. שנית, את עיקרי הדברים מתרגמת הפרקליטות לעברית עבור בית המשפט, ואם הוא מעוניין להעמיק ולחקור, אזי שכדאי לשופט לדעת אנגלית ברמה גבוהה או להסתייע במתורגמן.

למרות הכל, ההסגרה היא סבוכה

         אם כן, יש חוק, יש אמנות, יש בית משפט, אז מדוע בכל זאת קיים קושי בענייני הסגרה, כפי שעלה לכותרות בעניינה של נעמה יששכר?[6] הסיבה לכך פשוטה — לישראל ישנם יחסים דיפלומטיים רבי שנים עם רוסיה, אולם אין בין המדינות הסכם הסגרה רשמי. היות שכך, כל הסגרה המתבצעת בין השתיים נעשית על סמך רצונן הטוב של המדינות ובאמצעות שיתוף פעולה בין גורמי משפט וחוץ של השתיים. עם זאת, אין ברצון טוב זה כדי לייצר מחויבות רשמית, דוגמת זו הקיימת בין ישראל לארצות הברית.[7] היות שכך, אמנם מוסגרים אנשים מישראל לרוסיה ומרוסיה לישראל, אך אין בכך לבד כדי לרתום באופן קבוע את רוסיה להסגרה.

לסיכום בקשת הסגרה אינה סוף פסוק

       אם אתם או מי מקרוביכם מתמודדים עם בקשת מעצר בחו"ל, עליכם לפנות לעורך דין פלילי אשר מבין בהליכי הסגרה ואשר יוכל לסייע לכם למנוע את הסגרתכם לחו"ל. חשוב לציין כי מרבית התיקים אינם מוגשים לבית המשפט בשל קשיים ראייתיים שונים, ובשל מורכבות הנסיבות. לכן, אם כבר הגעתם למצב שבו אתם עצורים, קל וחומר נשפטים, עליכם ליצור קשר בדחיפות עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום ההסגרה. זכרו כי גם אם בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי אדם הוא בר-הסגרה, אין זה סוף פסוק וניתן להגיש ערעור על קביעתו לבית המשפט העליון.

[1] חוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

[2] ס' 1א(ב) לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

[3]ריכוז האמנות של ישראל עם מדינות זרות באתר משרד המשפטים: https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Departments/International-Dep/LegalInformation/Pages/Amanot.aspx

[4] https://www.gov.il/he/departments/general/international-dep-about

[5]ס' 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

[6] לקישור לעמוד הוויקיפדיה על פרשת נעמה יששכר.

[7]  https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Documents/The-Convention-on-Extradition-Between-Israel-And-The-US.pdf

מאמרים

משפט חוזר

הקורונה מזמנת מקרים רבים שבהם ניתן צו סגירה מנהלי לעסקים. במקרים רבים…

קרא עוד »

האזנות סתר

האזנות סתר הן פעולה אסורה על פי החוק, אולם במקרים ספציפיים ניתן לקבל עליה היתר מ…

קרא עוד »

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכעת בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת