כאן תוכלו לקבל מידע על הזכויות המגיעות לכם מהרגע שבו הוגשה תלונה למשטרה ועד לשלב ריצוי העונש של הפוגע או הפוגעים
ההליך הפלילי הוא הליך משפטי שהמדינה מנהלת כנגד אדם בחשד לביצוע עבירה על החוק.
כאשר נקבע כי ההליך הפלילי צריך לעלות שלב, ולהפוך מחקירה לאישום, עובר ההליך להתנהל בבית המשפט, ושם המדינה היא "המאשימה" והיא מבקשת מבית המשפט לקבוע כי מי שלכאורה עבר עבירה, ושמעתה נקרא "הנאשם" אכן ביצע את העבירה ולהטיל על הנאשם עונש.
למרות שנפגעי העבירה אינם צד להליך הפלילי, יש להם זכויות לקבל מידע על שלבי ההליך וזכויות נוספות בהתאם לשלב שבו נמצא ההליך ולסוג העבירה שממנה נפגעו. זכויות אלו מפורטת בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.
בנוסף, יכולים נפגעי העבירה לבקש מבית המשפט לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, וכן לבקש לדעת את פרטי ההסדר (אם עומד להיחתם) מול הנאשם.
במדריך זה נפרט את שלבי ההליך הפלילי, ואת הזכויות של נפגעי העבירה, בכל אחד מהשלבים.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
זהו למעשה השלב הקריטי ביותר עבור נפגעות ונפגעי העבירה.
למרבה הצער, חלק משמעותי מנפגעות ונפגעי עבירה אינם פונים למשטרה ואינם מתלוננים על העבירות שבוצעו כלפיהם. הדבר נובע בשל שלל סיבות, לרבות: חוסר אמון במערכת; בושה; חשש מפני מבצע העבירה; אי ידיעה לגבי העומד לקרות וחשש מפני ההליך הצפוי; ניגוד עניינים בין הרצון לגרום לעבריין לשלם על מעשיו לבין תפקידו בחייו של הנפגע/ת וכו'.
כל הסיבות שציינתי לעיל וגם כאלה שלא ציינתי יכולות להיפתר באמצעות ליווי משפטי מקצועי שתואם את המצב ומשלב מקצועיות, רגישות והבנה של המערכת כולה ואופן עבודתה.
חשוב להדגיש שכל אדם שנודע לו על עבירה שהתבצעה – אלימות, פגיעה מינית, פגיעה ברכוש או כל דבר אחר, בין אם הוא נפגע עבירה או לא, יכול להגיש תלונה למשטרה. אולם, מרבית האנשים לא יתלוננו בגין עבירה שלא בוצעה כלפיהם, ולכן, אם הנפגע/ת עצמם לא יפעלו, זכויותיהם ימשיכו להיפגע ולא יהיה מי שיעשה זאת עבורם.
כיום ניתן להגיש את התלונה באופן פיזי בכל אחת מתחנות המשטרה ברחבי הארץ או בצורה מקוונת באמצעות אתר משטרת ישראל.
לאחר הגשת התלונה יש לדאוג כי התקבלה אסמכתה על ההגשה וניתן קוד לצורך מעקב אחר התנהלות החקירה במערכת מידע לנפגעי עבירה (מנ"ע) שם הדברים מתעדכנים בזמן אמת.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
לאחר הגשת התלונה, ובהנחה שהתלונה משקפת עבירה של ממש ואל סכסוך אזרחי או פגיעה שאינה פלילית, פותחת המשטרה בחקירת האירוע במקרים המתאימים. החקירה כוללת פעולות שונות בהתאם לשיקול דעת היחידה החוקרת וחומרת העבירה. למשל: חקירת עדים שהיו באירוע, הזמנת החשוד לחקירה, חיפוש בזירת האירוע של ראיות מדעיות ועריכת בדיקות מעבדה, איכונים טלפוניים, איסוף מצלמות אבטחה ועוד. בעבירות הרלוונטיות, דוגמת עבירות מין ואלימות, יוזמנו הנפגעת/ת והחשוד לתחנת המשטרה לעימות ביניהם.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
העברה זו מהמשטרה שהיא היחידה החוקרת אל גורמי התביעה תקרה בהנחה שהמשטרה החליטה שיש הצדקה לכך, ולא בחרה לסגור את התיק, לאחר חקירה או ללא חקירה.
בכל מקרה, מגיש התלונה יקבל הודעה על כך, והוא יכול להגיש ערר (ערעור על החלטה) על סגירת התיק.
עם סיום החקירה מעבירה המשטרה את הטיפול בתיק אל יחידת התביעות במשטרה או אל הפרקליטות, על לפי חומרת העבירות. חוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-1982, קובע אילו עבירות יטופלו על ידי תובע משטרתי ואילו עבירות יטופלו על ידי הפרקליטות.
ככלל, ולמעט חריגים ספציפיים, העבירות החמורות יותר יטופלו על ידי הפרקליטות. עם זאת, כ-90% מהתיקים יטופלו על ידי התביעות המשטרתיות.
התובע המשטרתי או הפרקליט יבחן את החומר בתיק החקירה. אם לדעתו יש צורך בהשלמת חקירה, כלומר, בפעולות נוספות שיש לבצע לפני שמחליטים מה נכון לעשות בתיק, מוחזר התיק למשטרה לצורך כך. לאחר סיום ההשלמות בוחן התובע את כל הראיות בתיק ומקבל החלטה – אם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את התיק. החלטה זו מתקבלת על פי שני שיקולים עיקריים: האם קיימות מספיק ראיות לביצוע העבירה ("סיכוי סביר להרשעה") והאם נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדה לדין.
אם מחליט התובע או הפרקליט על סגירת התיק, עליו לקבוע מה הסיבה לסגירת התיק (העילה), מתוך אחת האפשרות הבאות:
סגירת התיק מחוסר אשמה – כאשר מחומר הראיות עולה שאשמתו של החשוד בביצוע העבירה הפלילית אינה קיימת או קלושה ביותר.
סגירת התיק מחוסר ראיות – כאשר אין מספיק ראיות שמאפשרות להוכיח בבית המשפט את אשמתו של החשוד.
סגירת התיק מאחר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – עילה שנקראה בעבר "חוסר עניין לציבור".
אפשרות שנוספה בשנים האחרונות היא העברת התיק להסדר מותנה, כשרואים שמדובר בחשוד נורמטיבי או בעבירה קלה יחסית והליך בבית משפט לא יביא לתוצאה טובה יותר.
בכל אחד מהמקרים נפגעי העבירה יעודכנו על ההחלטה. כאשר התיק נסגר בהסדר, תתבקש עמדתם בעניין.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
כתב אישום מוגש לבית המשפט השלום או המחוזי כפעולה שבה מתחיל ההליך המשפטי שהמדינה בוחרת לנהל כנגד אדם שלכארה ביצע עבירה על החוק.
בכתב האישום יפורטו העובדות שהמדינה סבורה שבכוחה להוכיח במשפט ושבגינן היא מעוניינת שבית משפט יגזור עונש הולם על מעשי הנאשם.
למעשה, מטרתו העיקרית של נפגע העבירה עם הגשת התלונה היא הגעה לשלב הזה, שבו בירור האשמה עובר לבית המשפט.
מאותו רגע נותר רק לראות שאכן המדינה עושה את המוטל עליה באמצעות הראיות והעדים העומדים לרשותה, ומוכיחה את האמור בכתב האישום.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
שלב זה הוא לב ההליך הפלילי.
כאשר נדרשת הוכחה של כתב האישום, עוברים לשלב של בירור האשמה, כלומר, להבין מה נעשה ואיך נעשה באמצעות העדים הרלוונטיים והעדים שיכולים לשפוך אור על המקרה.
נפגעי העבירה יכולים להיות מיוצגים לאורך ההליך על מנת לוודא שכל המידע מועבר אליהם, ועל מנת להבטיח כי קולם יישמע ויילקח בחשבון על ידי בית המשפט.
כמו כן, ליווי משפטי בשלב זה מבטיח כי העדות בבית המשפט תועבר בצורה הטובה והנכונה ביותר, עם הכנה למכשולים שעלולים להופיע בדרך.
ליווי של עורך דין בשלב בירור האשמה מאפשר לנפגעי העבירה לקבל בטחון ורוח גבית, ולעבור את התקופה המורכבת הזו בצורה טובה בהרבה ביחס למצב בו הליווי היחיד ניתן על ידי התובע / הפרקליט שעניינם הוא מיצוי האינטרס של המדינה ולא של הנפגעים.
אם הצדדים לא הגיעו הצדדים להסדר טיעון (מרבית התיקים יסתיימו בהסדר בשלב כזה או אחר), התיק יתנהל וישמעו בו הראיות שקיימות בידי המדינה. בהמשך, לנאשם תהיה הזדמנות להביא את הראיות שבידיו לצורך הצגת הדברים באופן שונה, שיסתור את טענות המדינה.
בהנחה שהנאשם יורשע, כפי שקורה ברובם המוחלט של התיקים שמגיעים לפתחו של בית המשפט הפלילי, ייקבע לו עונש ההולם את כלל רכיבי הענישה שהדין הפלילי מתייחס אליהם.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
עונשו של נאשם צריך להתחשב בארבעה גורמים: גמול, מניעה, הרתעה ושיקום. כל אחד מאלה יילקח בחשבון על פי חומרת העבירה ועל פי מצבו של הנאשם בזמן קביעת העונש.
בכל מקרה תישמע עמדתו של נפגע העבירה בטרם גזירת העונש.
כאשר בית המשפט יגזור את עונשו של הנאשם, בהנחה שלא מדובר בהסדר בין הצדדים למשפט, הוא יקבל לעיונו את עמדת הנפגע ואת מצבו בעקבות הפגיעה.
ייצוג משפטי יעצים את המשקל שניתן לדעתו של הנפגע, ויוודא עבורו שקולו נשמע בצורה המקסימלית.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
שלב זה פתוח לפני כל נאשם, והשימוש בו נעשה באופן מועט יחסית.
בשלב הזה בית המשפט שאליו יערערו יראה בין היתר את המצב הנאשם ואת עמדתו וגרסאותיו וללא ספק זה ישפיע על החלטתו אם להתערב בהחלטת בית המשפט שבו ניתן פסק הדין. לעיתים בית המשפט בערעור אף מחמיר בעונש, אך לשם כך נדרשת המדינה לערער מכיוונה, במקביל לערעור הנאשם או ללא קשר לערעור הזה. אחרת לא ניתן יהיה להחמיר בעונש.
ממילא, זהו הליך מצומצם יותר, ואין בו שמיעת ראיות כפי שהיה בהליך הראשון.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.
שלב זה הוא השלב "המיוחל" מבחינת נפגעי העבירה. זהו השלב שבו הנאשם נדרש לשלם עבור מעשיו, ולמעשה לשם כך התחלנו אי שם בהגשת התלונה במשטרה.
כאשר נאשם מורשע ופסק הדין הופך לחלוט (כאשר הוא מתחיל בריצוי העונש המשמעות היא שההליך המשפטי הסתיים) ניתן להגיש נגדו תביעה לפיצויים שאת שאלת האחריות שבה כבר הוכיח בית המשפט הפלילי וכעת יש "להתווכח" רק על גובה הפיצויים.
נפגעתם מעבירה פלילית?
יש לכם זכויות שחשוב לממש מהרגע הראשון!
פנו לליווי מקצועי של עורך דין פלילי, עוד לפני הגשת התלונה.