עו"ד עמרי לשם
חיפוש הוא מושג תמים לכאורה, אשר מהווה בסיס לתיקים פליליים רבים, ולהסתבכויות רבות בפלילים. מרכזיותו של החיפוש בעולם הפלילי הביאה לחקיקה נפרדת בעניינו,[1] במקביל לסדרי הדין הפליליים המסדירים את שאר נושאי הפרוצדורה הפלילית. מאמר זה יתרכז בנושא של חיפוש לא חוקי.
הלכת בן חיים
נוסף על החקיקה, הנושא של חיפוש לא חוקי הביא לא אחת את בית המשפט העליון להידרש לשאלה, מהו חיפוש חוקי ומהו חיפוש לא חוקי, ובאילו תנאים ניתן לחפש בחפציו האישיים ובחצריו של אדם מבלי שהסכים לכך. מעבר לכך, נדרש בית המשפט להכריע באילו תנאים לא יתקבלו ממצאים מחיפוש לא חוקי. פסק הדין המכריע בעניין זה הוא בפרשת בן חיים,[2] שם קבע בית המשפט כי הסכמה לחיפוש, שנעשית בזמן שלמחפש אין צו ואין חשד סביר[3] בנוגע למושא החיפוש, צריכה להיות לאחר שמושא החיפוש נתן הסכמה מדעת.[4] לפי פסק דין בן חיים, אדם שהתבצע אצלו חיפוש שלא באמצעות צו מבית משפט, ולא היה חשד סביר להניח כי החיפוש יסייע בחשיפת פשע שבוצע זה לא מכבר על ידי מושא החיפוש, החיפוש שנערך אצלו ייחשב כחיפוש לא חוקי, ותוצאות החיפוש לא ישמשו כראיות נגד אותו אדם.
מהפכה חוקתית נוספת?
פסק דין בן חיים מקרב את מדינת ישראל עוד צעד לכיוון אימוץ דוקטרינת פרי העץ המורעל הנהוגה בדין האמריקני.[5] חשוב להבין כי הדין הישראלי מעדיף מניעת העבירות על פני הזכות לפרטיות, שכן אחרת לא היה מאפשר מצבים בהם ראיות מפלילות מתקבלות לאחר חיפוש לא חוקי.
אז מה עושים במצב של חיפוש לא חוקי?
ומכאן, אל הפרקטיקה. כאשר אדם מוצא את עצמו בסיטואציה שבה אין מקום לחשוד שזה לא מכבר ביצע פשע, כלומר, שהסיטואציה היא תמימה לכאורה, אז אין זכות לבצע חיפוש בחפציו האישיים או ברכבו מבלי שלמשטרה יש צו חיפוש מבית משפט, ושהצו הוצג לפני שהחל החיפוש. כלומר, מי שסבור שהמצב בו הוא מצוי אינו מאפשר לשוטר לחפש בכליו והשוטר אינו מציג צו חיפוש תקף, אותו אדם רשאי לסרב לחיפוש.
החוק מגדיר כיצד מתבצעים החיפושים
על פי החוק,[6] חיפוש, גם בצו וגם ללא צו, צריך להיערך בפני שני עדים שהם לא שוטרים. הדרך היחידה לבצע חיפוש מבלי שישנם שני עדים ניטרליים היא כשלא ניתן לבצע זאת בשל דחיפות החיפוש. את הנימוקים לכך שהחיפוש היה דחוף כך שלא ניתן היה לחכות לעדים ניטרליים, על השוטרים לתעד במזכר מטעמם (פרוטוקול). כמו כן, אם שופט אישר את החיפוש שלא בפני עדים, ניתן כמובן להימנע מנוכחותם. האפשרות האחרונה להימנע מחיפוש בפני שני עדים היא כשמי שמחזיק בבית או בנכס שבו מתבצע החיפוש, או מישהו מאלו שגרים איתו שם, ביקשו לקיים את החיפוש שלא בפני שני עדים. את הבקשה הזו, שלא ינכחו עדים בחיפוש, גם כן יש לתעד במזכר.
סיכום
זכותו של אדם לסרב לחיפוש לא חוקי. יתר על כן, חשוב לזכור כי לחיפוש לא חוקי ישנן השלכות על הליכים עתידיים, אם יקרו, והחיפוש הלא חוקי עלול להביא לפסילת ראיות שנתפסו במהלכו. הכי חשוב להבהיר לשוטרים כבר בהתחלה שאתם מתנגדים לחיפוש, כי לא ביצעתם שום עבירה. את השאר תאמרו בהמשך, אם יהיה כזה, לאחר יעוץ מעורך דין פלילי. אם כבר עמדתם בסיטואציה כזו, שבה התנהל אצלכם חיפוש לא חוקי, אין מקום להתלבט. יש לפנות בדחיפות לעורך דין פלילי שידריך אתכם מה לעשות מעתה והלאה.
*מאמר זה הוא אינפורמטיבי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
[1] פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_128.htm
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996: https://www.nevo.co.il/Law_html/law01/055_102.htm
[2] רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל: קישור
[3] חשד סביר הוא מצב בו המעוניין בחיפוש (המחפש) סובר כי קיים בסיס מינימלי לחשוב שמושא החיפוש או העיכוב מחזיק על גופו, בכליו או בחצריו ראיות מפלילות; או שהאחרון, זה לא מכבר, ביצע פעילות עבריינית המצדיקה את עיכובו.
[4] הסכמה מדעת בהקשר של חיפוש על ידי שוטר נידונה בהרחבה בפרשת בן חיים לעיל. משמעותה היא שהאדם המסכים לחיפוש הסכים לא רק באופן פסיבי, אלא היה מודע לזכותו לסרב לחיפוש, וחרף זאת בחר לאפשר את החיפוש ברצון מלא הגם שידע שסירוב לחיפוש לא יעמוד לחובתו.
[5] דוקטרינת פרי העץ המורעל, אשר תורגמה על ידי האמקדמיה ל"ראיה הבאה בעבירה", משמעותה שעל מנת שרשויות יוכלו להשתמש בראיה שהשיגו, עליהם להראות שכל הדרך עד להשגתה נעשתה כחוק. ברגע שדרך השגת הראיה היא פסולה / בלתי חוקית / נוגדת את תקנת הציבור יש לפסול גם את הראיה שבאה בעקבות דרך קלוקלת זו. חשוב להדגיש כי דוקטרינה זו לא נקלטה בדין הישראלי, אולם הלכת בן חיים מקרבת את הדין הישראלי אליה.
[6] פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, סעיף 26(א).
