עו"ד עמרי לשם
מאסר עולם הוא העונש החמור ביותר שמופעל בשיגרה בישראל. ספר החוקים בארץ אמנם מכיל גם אפשרות של הוצאה להורג בעבירות בודדות, אולם הפעם האחרונה שבה אדם הוצא להורג בארץ היתה בשנת 1962, עת הוצא פושע המלחמה הנאצי, אדולף אייכמן, להורג, לאחר שהורשע בפשעי מלחמה מזעזעים כלפי האנושות והעם היהודי.[1] מאסר עולם הוא עונש שנגזר בישראל מדי שנה על עשרות אנשים, לרוב באשמת רצח. עם זאת, בשל העובדה שבמרבית העבירות אין מדובר על עונש חובה, נגזר על אנשים בפועל עונש קל בהרבה.[2]
באילו עבירות העונש מתקיים?
לפי חוק העונשין, קיימות 14 עבירות שמאפשרות לבית המשפט לגזור מאסר עולם על הנאשם.[3] אולם, העבירות הללו בכל זאת שונות זו מזו. אסביר. סעיף 41 לחוק העונשין קובע כי מאסר עולם, כשאינו עונש חובה, יעמוד על 20 שנה לכל היותר.[4] כאשר זהו עונש חובה, המשמעות שלו היא כליאה עד סוף החיים. אפשרות שלישית היא באחת מעבירות גרימת מוות, שבה העונש יכול להיות לתקופה שאינה קצובה או עד 30 שנה, על פי שיקול דעת בית המשפט.[5]
הטעות הנפוצה לגבי מאסר עולם
רוב האנשים סבורים בטעות כי אסיר עולם מרצה 25 או 30 שנה בכלא. זוהי כמובן טעות. מאסר עולם נקרא כך משום שבבסיסו הרעיון הוא לכלוא את העבריין המורשע בעבירה החמורה לכל שארית חייו. בפועל, מרביתם של העבריינים שעליהם נגזר עונש זה, אינם מתים בכלא. הסיבה לכך נעוצה ביכולתו החוקתית של נשיא המדינה לקצוב את עונשם של אותם אסירים,[6] כך שהם ייצאו לחופשי לאחר מספר שנים מוגדר, ולא בשל מותם.
איך ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא מאסר עולם והנאשם מקבל פחות?
כפי שציינתי קודם, ישנן עבירות שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר עולם אך הוא אינו עונש חובה. לדוגמה, עבירות מסוג מסירת ידיעה לאויב.[7] אלו עבירות שיכולות להגיע עד כדי מאסר עולם. אולם, אין קביעה בחוק שהעונש הוא עונש זה בלבד, כפי שמצוין בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות.[8] לכן, יכול להיווצר מצב בו אדם הורשע בעבירה חמורה מאוד, שבתיאוריה מצדיקה מאסר עולם, אך מאחר שהחוק אינו מחייב את בית המשפט לפסוק זאת, יוצא הנאשם עם עונש קל בהרבה.
ומה בהשוואה לארצות הברית?
בארצות הברית יש עונש שנקרא מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה. לרוב, העונש הזה ייפסק כמעין הסדר עם אדם שעונשו אמור להיות הוצאה להורג, ובמקום, מאפשרים לו להישאר בחיים, אבל בכלא, לשארית חייו. בארץ יש רק מקרה אחד שבו לכאורה לא ניתן להעניק חנינה לאחר שנגזר מאסר עולם. מדובר על מי שרצח על רקע אידאולוגי או פוליטי, כשהכוונה מאחורי החוק היא למנוע מרוצח ראש ממשלה אפשרות לחנינה. גם במקרה הזה יש פירצה בחוק, היות שהוא קובע שוועדת שחרורים לא תמליץ על שחרורו של אסיר פוליטי כגון רוצח ראש ממשלה, אך הדבר אינו פוגע בסמכותו החוקתית של נשיא המדינה לעשות כן אם ירצה. בכל מקרה, לא יומלץ על קציבת עונשו של אסיר בטרם חלפו 7 שנים מתחילת ריצוי המאסר, וכן לא יוקצב העונש לתקופה של פחות מ-30 שנה.[1]
סיכום
יש התופסים מאסר עולם כעונש חמור ממוות. היות שהחופש של האדם (בגבולות הידועים לנו) הוא הדבר היקר לו ביותר, מצב בו הוא יודע ש"יבלה" את שארית חייו מאחורי הסורגים הוא מצב קשה ביותר, שיש אנשים רבים שאינם מוצאים טעם לחיים כאלה. עם זאת, עונש מוות עדיין נחשב לעונש הקשה ביותר, ואף לשנוי הרבה יותר במחלוקת. אדם שנגזר עליו מאסר עולם ישתחרר מהכלא לפני מותו רק אם נקצב עונשו על ידי נשיא המדינה.
[1] לקריאה נוספת בעניין משפט אייכמן באתר שהוקם ע"י יד ושם ומטח: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8791
[2] חוק העונשין, תשל"ז-1977 [להלן – "החוק"], סעיף 41: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif59
[3] ניתן למצוא את הסעיפים הללו באמצעות חיפוש פשוט בחוק.
[4] ראה הערה 2.
[5] סעיף 311א לחוק.
[6] סמכות זו של הנשיא קבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה, בסעיף 11ב:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/316_001.htm#Seif10
[7] סעיף 111 לחוק וכן, לדוגמה, פרשת הריגול של גונן שגב, בגינה הורשע ונגזר דינו ל-11 שנות מאסר בפועל.
[8] ראה סעיף 301א לחוק. עבירה זו חדשה בספר החוקים, ונכנסה לתוקף ביולי 2019.
[9] סעיף 311 א לחוק.
