עו"ד עמרי לשם
לכל אדם החי במדינת ישראל קיים מרשם פלילי על שמו. ישראלי שמעולם לא היה מעורב בפלילים, המרשם שלו יהיה נקי מנתונים, למעט פרטיו האישיים כפי שהם מצויים בידי רשויות המדינה. מנגד, מי שהיה מעורב בהליך פלילי, בין אם כחשוד ובין אם כנאשם, נותר לחובתו רישום של התיק או התיקים שבהם היה מעורב, לרבות סטטוס התיק (עילת הסגירה; תוצאת ההליך; מצוי בבירור וכו') למשך תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק, וכל זמן שלא נסגר מחוסר אשמה פלילית.[1]
בקשת חנינה – מוגשת לנשיא המדינה
בהמשך לכך, לא רבים יודעים, אך בקשת חנינה מנשיא המדינה רלוונטית בחלק גדול מאוד מן המקרים עבור אזרחים מן השורה אשר כלל אינם מצויים בעיצומו של הליך מאסר. הסיבה לכך היא שכל אדם הרוצה לדאוג שרישומו הפלילי יהיה נקי לאחר שריצה את עונשו, עליו לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה. חנינה בהקשר זה משמעותה שאזכורו של התיק הפלילי שבעניינו נשפט אותו אדם יימחק מהמרשם הפלילי, כך שרק גורמים בודדים דוגמת צה"ל ומשטרת ישראל יוכלו לדעת שאי פעם נפתח.
בקשה חנינה על-ידי אסיר
במקביל, קיימת גם האפשרות המוכרת יותר, של בקשת חנינה על ידי אסיר, אשר מעוניין לזכות לקיצור עונשו בגין כל סיבה שמבחינתו מצדיקה את התערבות נשיא המדינה בעונש שגזר עליו בית המשפט. התערבותו של הנשיא, הן בעניינם של אזרחים והן בעניינם של אסירים, תיעשה במקרים מסוימים בלבד, על סמך בקשה מנומקת ומסמכים שיצורפו לה אשר יבהירו את ההצדקה הקיימת להתערבות נשיא המדינה במשך תקופת העונש או בפרק הזמן שיחלוף עד להתיישנות ולמחיקה מן המרשם – בהתאם לעניינו של הפונה.
קיצור תקופת ההתיישנות
השאלה המהותית בהקשר זה היא מדוע שאדם יפנה לנשיא המדינה לחנינה, אם ממילא אינו מרצה מאסר, וכל שקיים בעניינו הוא ציון ברישום הפלילי של תיק מן העבר. התשובה לכך פשוטה. ישנו מספר לא מבוטל של גופים, רובם ממשלתיים, אשר דורשים רישום פלילי נקי כתנאי להעסקה או כתנאי לשיתוף פעולה עסקי. אותם גופים רשאים על פי חוק לפנות למשטרת ישראל ולקבל את רישומו הפלילי של האדם. בשלב זה חשוב להבהיר – גוף שאינו רשאי לבקש את הרישום הפלילי ישירות ממשטרת ישראל אינו רשאי לבקשו גם מהאדם עצמו. מכאן, שאם אדם פונה לתעסוקה במקום שלא צוין ברשימה המנויה בחוק,[2] ומעסיקו הפוטנציאלי אינו מוסמך לעיין ברישום פלילי של עובדים או של שותפים עסקיים פוטנציאליים, לא יוכל אותו מעסיק פוטנציאלי לדרוש הצגת רישום פלילי, ואם בכל זאת יעשה כן, הדרישה תהווה עבירה פלילית.[3]
הגשת חנינה לנשיא באמצעות עורך דין פלילי
אם בכל זאת חשקה נפשו של אדם בעל עבר פלילי לעסוק בתפקיד כלשהו שיש לגביו דרישה קונקרטית למרשם פלילי נקי, עליו להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. היות שהזכות לחופש העיסוק היא זכות חוקתית,[4] אם אכן מדובר בפגיעה מהותית בזכות הזו, כדאי לפנות בבקשה מסודרת אל נשיא המדינה, על מנת שיבחן את כלל נתוניו של מבקש החנינה, וככל שהפגיעה שגורם אותו רישום הפלילי היא רבה יותר לעומת הצורך להותיר את המצב הקיים בהתאם לחוק, ייטה נשיא המדינה לקבל את הבקשה.
חשוב להבהיר כי פניה מסוג זה מומלצת רק באמצעות עורך דין המתמחה במשפט הפלילי ומנוסה בכתיבת בקשות שכאלה, כך שסיכויי הבקשה להתקבל יהיו מקסימליים.
מחיקת רישום פלילי של תיק סגור – פניה למשטרה
בהמשך למקרים שאוזכרו לעיל, קיים מצב נוסף בו נדרשת פניה באמצעות עורך דין פלילי – מחיקתו של תיק סגור מהרישום המשטרתי. בעוד שקודם דובר על תיק שנפתח בבית משפט ונגזר בו דינו של הנאשם, אשר סיים לרצות את העונש או שמא עדיין מצוי בעיצומו של ריצוי העונש, קיים מצב נוסף עמו יש להתמודד בנוגע למרשם פלילי – מצב שבו תיק פלילי של אדם נסגר בעילה שאיננה חוסר אשמה, קרי, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור (כיום נקרא 'מכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין'). במצב כזה יש להגיש בקשה מנומקת, מסודרת וממוסמכת לראש חוליית ביטול רישום פלילי במטה הארצי של המשטרה, אשר יבחן את הבקשה לעומק ויראה אם בנסיבות הקיימות, ובהתאם לקריטריון קבועים מראש, קיימת עילה להיעתר לבקשה. בשל חשיבותה של הבקשה, ראוי ונכון להגיש אותה באמצעות עורך דין פלילי אשר יידע כיצד לערוך ולנסח אותה כך שימוקסמו הסיכויים שהיא תתקבל.
עינינו הרואות כי הן בבקשות החנינה השונות והן בבקשה למחיקת רישום פלילי במשטרה, על המבקש להסתייע בעורך דין פלילי בעל ידע בתחום, כך שסיכוייו ימוקסמו ובקשתו תזכה לבחינה לה היא ראויה.
[1] חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019.
[2] רשימת הגופים המלאה מופיעה בסימן ב' לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים.
[3] חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, סעיף 22.
