עו"ד עמרי לשם
לעיתים, נקלעים אנשים שקיימת קירבה או היכרות ביניהם למצבים "לא נעימים" עד כדי חמורים מאוד, בהם צד אחד מוצא את עצמו מוטרד או מאוים על ידי צד אחר, ולא נותר לו לראשון אלא לבקש את עזרת רשויות החוק על מנת לנטרל את הצד האחר – המטריד / המאיים. ה'נטרול' הזה נעשה באמצעות "צו הרחקה", שניתן על ידי שופט בבית משפט שלום.
תחילה ניתן להוציאו במעמד צד אחד ולאחר מכן, משהתקבל צו זמני במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים, בו המשיב – זה שנטען כי הוא מטריד או מאיים – יכול להציג טענות מכיוונו מדוע הצו צריך להתבטל. לא למותר לציין כי גם בית המשפט, מבלי שנשמעו טיעוני המשיב, יכול לקבוע כי לא די בטיעונים ובראיות שהונחו לפניו על מנת לפגוע בחופש התנועה של המשיב, ולא לתת צו הרחקה.
החוק שעל פיו ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת ("צו הרחקה") הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת,[1] אשר נועד להסדיר את הסיטואציות בהן אדם אינו מצליח לבדו לחדול איום או הטרדה המופנים כלפיו על ידי אדם אחר. בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד השופט ע' יריב), בהליך 29682-06-16[2] בו התבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, קבע כי לצורך מתן צו, על מבקש הצו לעמוד בשני קריטריונים ראשוניים, שבלעדיהם לא ניתן לתת את הצו: הראשון הוא התקיימות אירוע של הטרדה או נקיטת איומים כלפי מבקש הצו. השני הוא קיומו של חשש שההטרדה או האיומים יחזרו על עצמם בעתיד. על מנת להבטיח כי בית המשפט יבין בדיוק את המצב ויסבור כי שני התנאים המצטברים הללו אכן מתקיימים, מומלץ לגשת להליך שכזה רק לאחר היוועצות בעורך דין פלילי ובליוויו.
ומה קורה כאשר מדובר במקרה בתוך המשפחה?
כאשר המטריד או המאיים הוא בן משפחתו של מבקש הצו, ניתן לפעול בשני מישורים:
- לפנות בבקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת כפי שתואר לעיל.
- לפנות בבקשה לקבלת צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.
חשוב לציין כי שני הצווים אינם סותרים זה את זה ואינם בהכרח חלופיים. ניתן להגיש במקביל בקשות בעניין שני הצווים, כנגד אותו גורם מאיים / מטריד מסוים, כאשר אותו גור הוא בן משפחתו של מבקש הצו.
צו הגנה למניעת אלימות במשפחה ניתן מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה,[3] ומטרתו היא למנוע מצב בו בן משפחה ממשיך לספוג אלימות מצד בן משפחתו או עלול לספוג כזו ויש למנוע זאת בטרם מגיעים לנקודת אל-חזור.
מדובר אמנם בצו שיפוטי, אך מה קורה אם הצו מופר?
מטרת הצו היא לתת כח למשטרה לפעול בהנחיית בית משפט, כך שאם אדם מפר את מי מהצווים הנ"ל הוא בחזקת עובר על החוק וניתן אוטומטית לעוצרו ואף להגיש כנגדו כתב אישום. מרבית האנשים מורתעים מצו שכזה, בשל הכח שהוא מעניק למשטרה, ובשל חשיפת המשיב, הוא "המורחק", לדין הפלילי, על כל המשתמע מכך.
סיכום
הצווים הנ"ל נועדו למצבים בלתי שגרתיים, בהם אדם אינו מסוגל להתמודד עם הטרדות או איומים המופנים כלפיו מצד אדם אחר. ייתכן שמדובר באדם קרוב וייתכן שמדובר באדם זר שמכל סיבה שהיא החליט לנהוג בדרך כזו שיש בה כדי לפגוע או להטריד אדם אחר. במצבים שכאלה מומלץ לפעול בדחיפות ולפנות לעורך דין פלילי אשר מתמצא בצווים מסוג שכזה. עורך דין פלילי שיילווה את האדם בהליך כזה יאפשר לו להציג לבית המשפט את הדברים באופן המיטבי, כך שסיכויי הצו להתקבל יגדלו משמעותית, ובמקביל, יוכל עורך הדין להנחות את מבקש הצו לגבי המשך הדרך, יהא כיוונה אשר יהא.
[1] חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.
[2] הט (ת"א) 29682-06-16 פלונית נ' אלמוני.
[3] החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.