צו סגירה מנהלי

 עו"ד עמרי לשם

    בעקבות תקנות שעת החירום[1] שמתעדכנות חדשות לבקרים, נוצרים מדי יום מצבים רבים בהם אנשים סופגים קנסות כבדים. בנוסף, סוגרת להם משטרת ישראל את העסק באופן זמני, בהליך שנקרא צו סגירה מנהלי.[2]

צו סגירה מנהלי בשגרה

    בתקופה שלפני הקורונה, צווי סגירה מנהליים מגיעים מגופים ציבוריים שונים דוגמת עיריות, מכבי אש, משטרה ומשרד הבריאות. לרוב, יסגרו עסקים בצו סגירה מנהלי בשל אי עמידה בתנאים שהוצבו להם כחלק מקבלת רשיון עסק. הדבר יכול להיות אי עמידה בתקנים של מכבי אש; אי עמידה בתקנות לרעשים; אי עמידה בתקן לעניין זיהום אוויר; אי עמידה בתנאי רשיון עסק זמני עד למועד נקוב ועוד כהנה וכהנה סיבות. במקביל, למשטרה יש סמכות חוקית לסגור עסקים בצו סגירה מנהלי שקצין בדרגת סגן ניצב ומעלה חתום עליו. סוג ההפרה יכתיב את הדרגה המתחייבת של החתום על הצו.

מקרים בהם יינתן צו סגירה מנהלי מהמשטרה

    המקומות הנפוצים ביותר שבהם המשטרה מפעילה צווי סגירה מנהליים הם אולמות אירועים, פיצוציות ומועדונים, שבהם קרה אחד משני סוגי אירועים: אלימות או אירוע פלילי חמור אחר; מכירה או הגשה של אלכוהול לקטינים. כמובן שבכל מקרה יש ציפיה להפעיל שיקול דעת נקודתי, כשסגירה מוחלטת היא מוצא אחרון.[3]

המשטרה בתקופת הקורונה – צו סגירה מנהלי

    בעת האחרונה נחקקו חוקים שונים, המכונים תקנות שעת חירום. אלו חוקים תחומים בזמן, שנחקקו בהליך מהיר לצורך התמודדות עם סיטואציה חריגה, והם נועדו להסמיך את הממשלה לקבוע בזמן קצר אילו הוראות שעה צריכות להיקבע על מנת לתת מענה למצב החריג והלא-יציב. אחת מהוראות השעה האלה מדברת על צווי סגירה מנהליים.[4] הוראת שעה זו נועדה למנוע מעסקים לסכן את בריאות הציבור בכך שיפתחו את עסקיהם שלא ע"פ תקנות שעת חירום, ובכך יסייעו בהפצת הקורונה.

הבעיה ב"חקיקת הקורונה"

וזו הבעיה: על פניו, נראה שהדברים נועדו למטרה ראויה. כלומר, שהכנסת הסמיכה את הממשלה לחוקק חוקי בזק על מנת להגיב במהירות למציאות החריגה. בפועל, הביצוע שרירותי, ובלתי אחיד. מקומות מסוימים זוכים להעלמת עין. מקומות אחרים זוכים לצאת עם קנס כספי "בלבד", ואילו חסרי המזל, שהם הסוג השלישי, מקבלים גם קנס דרקוני וגם צו סגירה מנהלי. הדבר נעשה ע"פ שיקול הדעת של הקצין שמאשר את הצו (הצו המנהלי יאושר על ידי קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה).[5]

התמודדות עם צו סגירה מנהלי וקנסות בעת הזו

    הוראת השעה בעניין הקורונה מאפשרת למשטרה להטיל קנסות בשיעור שנע בין 500 ל-5,000 ש"ח בגין עבירות על נהלי הקורונה – אי עטיית מסיכה, התקהלות, פתיחת עסק שלא כדין, מכירת מזון שלא על פי ההנחיות וכו'. במקביל, עת מדובר על עסק, ניתן להוציא לו גם צו סגירה מנהלי לתקופה של עד שבוע, אותה ניתן להאריך לאחר מכן בשבוע נוסף, ובכל מקרה, הצו לא יימשך יותר מ-14 יום בסה"כ.

על מנת להחליט על צו סגירה מתוקף הוראת השעה, יש לעמוד בקריטריונים של סעיף 3 להוראת השעה, לכל הפחות:

·     מידת הסכנה או הנזק לציבור או לאדם שעשויים להיגרם כתוצאה מהמשך הפעילות או העיסוק במקום;

·     ביצוע עבירות או הפרות קודמות של הוראה מההוראות לפי חוק הגבלת פעילות או לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, במקום, לרבות עבירות או הפרות שניתנה בשלהן התראה או אזהרה;

·     האפשרות לתקן את הליקוי בתוך זמן סביר בלא צורך בהוצאת צו;

·     האפשרות לנקוט אמצעי אכיפה אחרים מכוח חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020;

·     ידיעת הגורם האחראי על המקום על ביצוע עבירות או הפרות של הוראה מההוראות לפי חוק הגבלת פעילות או לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, במקום, או על הכוונה לבצע עבירה או הפרה כאמור;

·     חיוניות המקום לציבור;

·     לעניין היקף הצו ומשך תוקפו – גם את מידת הפגיעה שתיגרם לגורם האחראי על המקום מהוצאת הצו.

סיכום 

   אם נראה לכם שפעולת המשטרה כלפיכם לא היתה על פי החוק, צריך לפעול בהקדם על מנת לשנות את ההחלטה, וגם לבקש להישפט על הדו"ח. חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי, המנוסה בהתנהלות מול משטרת ישראל, מיד עם קבלת הדו"ח / צו הסגירה המנהלי / שניהם, ולא לחכות שהנזק ילך ויגדל עד שיהיה מאוחר מדי.

[1] לשון תקנות שעת חירום בעניין הקורונה: https://www.gov.il/he/departments/policies/dec4919_2020

[2] חוק סמכויות מיוחדות שנחקק לעניין הקורונה וקובע את האפשרות לצווי הסגירה המנהליים: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/502_319.htm#Seif2

[3] דוגמאות למקרים בהם הטילה המשטרה צווי סגירה מנהליים: מקרה של מועדון בת"א מספטמבר 2019 https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-789168; אולם אירועים שנסגר בשנה שעברה בשל העסקת שב"חים https://www.hashikma-batyam.co.il/news/17559/; סגירת פיצוציה בשל מכירת אלכוהול לקטינים https://www.kan-ashkelon.co.il/law/45458.

[4] ר' סעיף 2 לעיל.

[5] מופיע בסעיף 1 לחוק שבסעיף 2.