קובלנה פלילית

 עו"ד עמרי לשם

קובלנה פלילית

ההליך הפלילי בארץ מושתת על העובדה שמעשים פליליים הם נושא שלחברה כולה יש אינטרס למנוע אותו, ועל כן המדינה, כמי שאמונה על האינטרס הציבורי עבור החברה, היא זו שמעמידה לדין פלילי אדם שעובר על אחד מחוקי המדינה ופועל בצורה שהוגדרה בחוק כפסולה.[1] את ההעמדה לדין מבצעת המדינה באמצעות זרועותיה השונות, לרוב פרקליטות המדינה ויחידת התביעות של המשטרה.

הקובלנה הפלילית כחריג להליך הפלילי

לנושא הזה, לפיו בו המדינה היא המאשימה בהליכים פליליים והאזרח הוא הנאשם, קיים חריג – ישנו מקרה בו אדם יעמוד לדין מבלי שהמדינה הגישה נגדו כתב אישום, אלא אדם אחר העמידו לדין פלילי על מעשה שלכאורה ביצע נגדו.[2] בפועל, אותו הליך פלילי ייחודי הוא הליך שנגזר מאופן הביצוע של הליכים אזרחיים בבתי המשפט – כמו שבהליך אזרחי אדם א' או חברה א' תובעים אדם ב' או חברה ב', כך ניתן לעשות גם במקרים פליליים מסוימים. אותו הליך פלילי שמתנהל בתחילתו בצורה שמזכירה הליך אזרחי נקרא קובלנה פלילית.

מדוע דרוש הליך של קובלנה פלילית?

הקובלנה הפלילית נועדה לאפשר לאדם להעמיד לדין פלילי את זולתו, שלכאורה עבר כלפיו עבירה פלילית,[3] כאשר המדינה אינה מוצאת לנכון לעשות כן. מצבים כאלה קורים כאשר העבירות הן בעלות אינטרס ציבורי מוגבל יחסית, ואינטרס אישי רב יחסית. עבירות שכאלה, בהן ישנו פרט שנפגע באופן אישי אך פגיעתו לאו דווקא משותפת לעוד אנשים או מהווה עניין שיש למגר אותו עבור החברה כולה, הן הבסיס לצורך בהליך דוגמת קובלנה פלילית. כלומר, מדובר במקרה יחיד ולא בתופעה שקורית לעיתים, קרובות או רחוקות, כלפי אנשים שונים ובמקומות שונים. דוגמה קלאסית לקובלנה פלילית הוא המקרה של לשון הרע. חוק איסור לשון הרע מכיל בתוכו גם סנקציה אזרחית וגם סנקציה פלילית. כלומר, הוצאת דיבתו של אדם היא מעשה שניתן גם לתבוע פיצוי כספי בגינוי וגם לעמוד לדין בגינו. עם זאת, פגיעה בשמו הטוב של אדם ספציפי אינה בהכרח נושא שהמדינה תמצא לנכון לנהל באפיק הפלילי עבור אותו אדם ספציפי, מבלי שהמקרה הביא לפגיעה בעוד אנשים או גורמים. תיק מוכר שהוגש לאחרונה כקובלנה פלילית הוא של שדרן הרדיו נתן זהבי, אשר הגיש קובלנה פלילית כנגד הדס שטייף, אותה גם תבע בתביעת דיבה אזרחית, שזיכתה אותו בפיצויים נכבדים.[4]

בהמשך, משהוגשה הקובלנה, אם המדינה מוצאת לנכון להיכנס בנעליו של מגיש הקובלנה, יש לה אפשרות להפוך את ההליך הזה להליך פלילי רגיל, כאילו היא זו שהגישה את כתב האישום מלכתחילה. למדינה יהיו 15 ימים בהם תידרש להודיע לבית המשפט אם בחרה להיכנס בנעלי הקובל.

מגבלות על הגשת קובלנה פלילית

קובלנה פלילית אינה פתוחה לכל העבירות, וניתן להגיש אותה רק כשעסקינן באחת מן העבירות המופיעות ברשימה הסגורה שבחוק סדר הדין הפלילי.[5]

נוסף על כך, כקבוע בחוק הנוער,[6] לא ניתן לקבול אדם שבעת ביצוע העבירה טרם מלאו לו 14 שנים.

סיכום

קובלנה פלילית היא יציר כלאיים של המשפט הפלילי עם המשפט האזרחי. היא מאפשרת לפלוני לקחת את היוזמה לידיו, שעה שהמדינה אינה מוצאת לנכון להעמיד לדין את אלמוני אשר פגע בפלוני בצורה שהחוק מגדיר כפלילית. המצב הזה טומן בחובו שני יתרונות: אלמוני יכול לשלם מחיר פלילי גם אם מעשיו כלפי פלוני אינם בעלי אינטרס ציבורי גבוה; המדינה יכולה להבין כי טעתה עת לא מצאה לנכון להעמיד לדין פלילי את אלמוני, חרף תלונתו של פלוני, ולהיכנס בנעליו לאחר שהקובלנה כבר הוגשה.

חרף העובדה שקובלנה פלילית מוגשת על ידי האזרח עצמו, ברוב המקרים היא תוגש על ידי עורך דין, בשמו של הקובל, כך שתהא מקצועית ותייצג נאמנה את האינטרס של הלקוח. מומלץ מאוד שלא להיכנס להליך שכזה, שהוא הליך פלילי ייחודי ובעל מורכבות, מבלי להיוועץ בעורך דין פלילי שיכול לתת מענה מדויק לצורכי הקובל.

*אין לראות במאמר זה משום יעוץ או סיוע משפטיים לצורך הגשת קובלנה פלילית.

[1]סעיף החוק שקובע כי המדינה היא זו שתעמיד לדין אדם בגין עבירה פלילית הוא סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 [להלן – "חוק סדר הדין הפלילי"].

[2]סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי הוא שמאפשר לחרוג מן הכלל לפיו המדינה היא המאשימה בפלילים.

[3]אף על פי שהחוק אינו מגדיר מפורשות כי הקובל הוא בהכרח הנפגע הספציפי, ניתן לראות על פי אופי סעיפי העבירה וכן על פי התייחסות בית המשפט לקובלנות הפרטיות, כי ככל שהאינטרס הוא פחות אישי, כך ייטה בית המשפט שלא לקבל אותו בצורת קובלנה, אלא ידרוש לנהל הליך פלילי "קלאסי". דוגמה לכך מופיעה בזיכוי שניתן ב-קפ (י-ם) 22416-12-15‏ הקובל נ' רפי רשף ואח', שם קבע בית המשפט כך:

"משעה שהמקרה דנן מתייחס לנושא שהוא בעל חשיבות ציבורית בלתי מבוטלת, ועשויות להיות לו השלכות עתידיות משמעותיות, נמצא כי ניהול ההליך בדרך של קובלנה פלילית פרטית, מבלי שהוגשה כל תלונה לרשויות אכיפת החוק, מבלי שהתקיימה חקירה מתאימה ונשקלה על ידי הגורמים המוסמכים אפשרות העמדת הנאשמים לדין, פוגע פגיעה קשה בתחושת הצדק, וכי עקרונות הצדק מחייבים לבכר את זכותם של הנאשמים שיתקיים בעניינם הליך מסודר ב"דרך המלך" הכולל פניה בתלונה לרשויות אכיפת החוק, ושימוש בקובלנה פלילית פרטית, כאמצעי שיורי בלבד."

[4] ק"פ 35136-07-19 זהבי נ' שטייף.

[5]רשימת העבירות שבהן ניתן להגיש קובלנה פלילית מפורטת בתוספת שניה לחוק סדר הדין הפלילי.

[6]סעיף 15 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971.

מאמרים

משפט חוזר

הקורונה מזמנת מקרים רבים שבהם ניתן צו סגירה מנהלי לעסקים. במקרים רבים…

קרא עוד »

האזנות סתר

האזנות סתר הן פעולה אסורה על פי החוק, אולם במקרים ספציפיים ניתן לקבל עליה היתר מ…

קרא עוד »

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכעת בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת