ראיות

 עו"ד עמרי לשם

קודם כל ראיות

    במשפט הפלילי, על מנת לנהל הליך, צריך לפני הכל ראיות. כבר כאשר מתלבטים אם יש מקום להגיש כתב אישום בתיק, צריך להבין אם קיים יסוד (ראייתי) סביר להרשעה. כלומר, שחומר הראיות שמצוי בידי התביעה עומד ברף ראייתי מינימלי יחסית. הרף הזה מאפשר להניח, עוד לפני הוכחת כלל הראיות לעומקן לפני בית המשפט, שהחשוד שעתיד להפוך לנאשם הוא אכן האדם שביצע את העבירה.[1]

ראיות בהליך המשפטי

    בהליך עצמו, צריך להגיע לרף ראייתי כזה שייאפשר לבית המשפט לקבוע כי מעל לכל ספק סביר הנאשם הוא האדם שיש להרשיע בגין העבירה מושא כתב האישום. הראיות הן הנושא העובר כחוט השני לכל אורך ההליך הפלילי, עוד מהשלב שבו למשטרה נודע לראשונה כי בוצעה עבירה. המשטרה היא היחידה החוקרת שאוספת את הראיות; היחידה התובעת עושה בהן שימוש לצורך הוכחת האשמה; בית המשפט הוא זה שצריך לקבוע אם היחידה התובעת עמדה ברף הראייתי הנדרש לשם ביסוסה של האשמה.

"מלכת הראיות"

    הודאה (או הודיה) ידועה בכינוי "מלכת הראיות". הסיבה לכך נעוצה בעובדה שזוהי הראיה החזקה ביותר, שכן אין עוד ראיה שאם תהיה בתיק פלילי יידרש רק "דבר מה נוסף" לצורך הרשעתו של הנאשם. למה הכוונה? אין ראיה אחרת, חזקה ככל שתהיה, שהיא לבדה מספיקה לצורך קביעה כי נאשם כלשהו צריך להיות מורשע בעבירה. תמיד יידרש מארג ראייתי, מורכב יותר או פחות, לצורך הקביעה הזו. עם זאת, כשמדובר בהודאה, די לנו ב"דבר מה נוסף", שהוא אלמנט ראייתי מינימלי שמחזק את ההודאה, על מנת לקבוע כי הנאשם הוא שביצע את העבירה.

ראיות פורנזיות

    ראיות פורנזיות הן ראיות משפטיות-מדעיות,[2] אשר מבוססות על מדע שהתגבש ונוצר לאורך מאות רבות של שנים, והגיע לשיאו במאה העשרים, עם גילוי ה-DNA.[3] הראיות הללו הן ראיות חזקות ביותר, שכן הן מאפשרות לקשר אדם לאירוע פלילי על סמך אלמנטים שניתן לאמת אותם במעבדה. דוגמאות לראיות פורנזיות הן טביעות אצבע, טביעות נעל, DNA – יכול להיות מופק מרוק, דם, שיער, זרע וכו', צילומי לסת ועוד.[4] מלבד הודאה, ראיות פורנזיות הן הראיות החזקות ביותר, בהנחה שאין ברשות המשטרה סרט המתעד בבירור את הנאשם במעשה, בעת הביצוע.

ראיות – לא רק בהליך פלילי[5]

    ראיות הן הכלי העיקרי במשפט הישראלי גם מחוץ לדין הפלילי. בכל משפט שהוא, כאשר נידרש להוכחה מסוימת, עלינו להציג ראיות. ההבדל העיקרי בין משפט אזרחי למשפט פלילי מבחינת הראיות הוא הרף הראייתי שיש לעמוד בו על מנת לבסס את הנטען בכתבי הטענות. בעוד שהרף הראייתי הנדרש בהליך הפלילי הוא מעל לכל ספק סביר, בהליך אזרחי עלינו להראות שבמאזן ההסתברויות, הרף הראייתי של התובע גבוה יותר מזה של הנתבע.

סיכום

ראיות הן תחום סבוך וגדוש, המצוי בליבו של עולם המשפט בכלל והעולם הפלילי בפרט. עבודה נכונה או שגויה עם ראיות היא שמכריעה בכל פעם מחדש את הכף בהליכים משפטיים. ככל שהעושים במלאכה מנוסים יותר ורציניים יותר, כך ידעו לעבוד עם הראיות באופן איכותי יותר, שיאפשר למקסם את הסיכוי לתוצאות שרצויות להם.

[1] לקריאה מעמיקה על השיקולים שיש לבחון מבחינה ראייתית במאמרו של ד"ר ואקי בנושא סיכוי סביר להרשעה

[2] יש המגדירים את כל הנושאים אשר נבדקים על ידי המעבדות של הזיהוי הפלילי כמדע הפורנזי.

[3] לקריאה על מדע פורנזי בערך האנגלי בוויקיפדיה

[4] לקריאה נוספת על האפשרויות הקיימות בתחום המדע הפורנזי, מומלץ להיכנס לאתר "המכון למדע פורנזי" שהוא המכון המוביל בתחום זה מבין המכונים הפרטיים שנדרשים לעמוד מול רשויות המדינה ולהפריך את טענותיה וממצאיה.

[5] פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. 

 

מאמרים

הימורים

הימורים הם פעולה הטבועה בבני אדם לאורך כל ההסטוריה. לכן, לאורך כל השנים ישנם אמצעים העונים…

קרא עוד »

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכיום בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בייעוץ לאנשים נורמטיביים ובהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת