עו"ד עמרי לשם
שיבוש הליכי חקירה ומשפט הוא "סעיף סל" שקיים בתיקים רבים במשפט הפלילי. כלומר, זוהי אפשרות רחבה וכללית שפעולות רבות יכולות להיכנס לגדריה ולהיחשב כעבירות פליליות. משמעותן של עבירות שיבוש הוא שהן נועדו למנוע התנהלות תקינה ו"חלקה" של ההליך החקירתי או המשפטי. שיבוש הליכים מהווה עילת מעצר כאשר אנו מצויים בשלב החקירה (מעצר ימים).[1] החשש מפני שיבוש הליכים הוא חשש משמעותי בעת חקירה וגם בסיומה, שכן ברגע שפוגעים בהליך החקירה או בהליך השיפוטי, אוטומטית הסיכוי להגיע לחקר האמת נפגע. לכן קבע המחוקק כי יש להתייחס בחומרה למי שמנסה לשבש הליכים, והעונש לשיבוש הליכים יכול להגיע עד תשע שנות מאסר.[2]
שיבוש הליכים – מתי מתקיים?
שיבוש הליכים יכול להתרחש עוד בטרם בוצעה העבירה שבעניינה שובשו ההליכים. הדברים יכולים להיעשות כהכנה לביצוע העבירה, או בפעולות תוך כדי ביצועה או בסיומה. בהמשך, שיבוש הליכים יכול לקרות בחקירה המשטרתית ולהגיע עד להליך בבית המשפט עצמו. פרק ט' בחוק העונשין מכיל תת-פרק (סימן) שעניינו "שיבוש עשיית משפט". סימן זה עוסק בכל העבירות שמשמעותן נזק, מעשי או פוטנציאלי, להליך השיפוטי, לרבות הליך החקירה. עבירות שניתן למצוא בחלק זה של החוק הן שיבוש הליכי משפט, בידוי ראיות, מסירת ידיעה כוזבת וכו'.
איך ניתן למנוע אישום בשיבוש הליכים?
שיבוש הליכים הוא עבירה רחבה מאוד, ולעיתים כלל לא יודעים שנופלים לתוכה. קל מאוד להיכנס לגדריה, ולא קל בכלל לצאת. לדוגמה, אדם שבתום לב אומר לחברו כי אינו מעורב בכלום, בעת שנודע כי עבירה כלשהי נמצאת בשלבי חקירה, ולכן מבקש שיפסיקו לדבר עליו בהקשר הזה. דברים אלה עלולים להישמע כדבריו של מי שמדיח עד, קרי, גורם לעד לחרוג מגרסת האמת שלו. אולם, כוונת האומר היתה בתום לב שיבינו שדיבור על אודותיו עלול להביאו למקום בעייתי, ולכן צריך להיזהר עוד יותר, היות שכעת מחפשים חשודים. כמו בכל עבירה, הדרך הטובה ביותר לצאת ממנה, היא להימנע ממנה. בעת שיודעים שקרה משהו, ויש סבירות שמבוצעות פעולות על מנת להגיע אל האחראי, צריך לנקוט במשנה זהירות ופשוט להימנע מלשוחח על העבירה או על דברים שקשורים בה, בפרט במקומות כמו תחנת משטרה.
פסקי דין מפורסמים שעסקו בשיבוש הליכים
נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בעת משפטו, שעיקרו עסק בעבירות מין שביצע לאורך השנים, נמצא אשם גם בשיבוש הליכים בגין פעולות שעשה לאורך הדרך במטרה שלא "להשאיר עקבות" בגין מעשים שעשה שלא כדין.[3] השר לשעבר, שלמה בניזרי, נמצא אשם גם הוא בשיבוש הליכי משפט כאשר יצר מסמך כוזב במטרה לצייר העברת כספים כהלוואה וכן ניסה לייצר תיאום עדויות בהקשר לפעולות שביצע.[4] עופר נמרודי, שהיה הבעלים של מעריב, נמצא פעמיים משבש הליכי משפט, בפרשות נמרודי א'[5] ו-ב'.[6] במקרה הראשון בלע נמרודי מסמך שאמור היה להפלילו, עת נשאר לבדו בחדר החקירות, ולא ידע שהוא מצולם. בפרשה השניה הורשע בשיבוש הליכי משפט, כחלק מהסדר טיעון אליו הגיע מול התביעה, בפרשה שהתחילה בחשדות להזמנת התנקשויות במתחריו – הבעלים של ידיעות אחרונות והארץ. במקביל, בעוד משפטו של עופר נמרודי מתנהל, נתפס אביו, יעקב נמרודי, ביחד עם חברו, הסופר אריה קרישק, כשהם מנסים לשבש הליכי משפט במשפטו של הבן.[7]
סיכום
שיבוש הליכים הוא נושא רחב, מורכב ונפוץ בהליכים פליליים רבים. שיבוש הליכים יכול לפגוש אותנו במצבים רבים ומגוונים, מלידתה של המחשבה הפלילית ועד למשפט הפלילי עצמו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שיבוש הליכים היא מניעה. אם מצאתם את עצמכם בהליך פלילי או משפטי ואתם חוששים כי תוחשדו או תואשמו בשיבוש הליכי חקירה או משפט, זה בדיוק הזמן להגיע לעורך דין פלילי ולהתייעץ איתו בנושא. לא להמתין לשמוע זאת.
[1]חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, סעיף 13(א)(1).
[2]חוק העונשין, תשל"ז-1977, פרק ט', סימן א' (ס' 267-236).
[3] ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל.
[4] ע"פ 5083/08 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל.
[5] ת"פ (ת"א) 5880/95 מדינת ישראל נ' עופר נמרודי.
[6] ת"פ (ת"א) 40450/99 מדינת ישראל נ' עופר נמרודי.
[7] ע"פ 71737/02 יעקב נמרודי נ' מדינת ישראל.
