שימוע

 עו"ד עמרי לשם

אם זומנתם לשימוע או שאתם חושבים שאתם זכאים לשימוע ולא זכיתם לכך, כדאי שתקראו את המאמר שלהלן.

זכות שימוע

     זכות שימוע היא זכות יסוד בהליך הפלילי, במיוחד כאשר העבירה שבעניינה נערך שימוע מוגדרת כעבירת פשע, כלומר, שהעונש המקסימלי בגינה הוא מעל ל-3 שנות מאסר. כל אדם החשוד בביצוע פשע, למעט חריגים ספציפיים, זכאי להשמיע את טיעוניו לפני התובע או הפרקליט הממונה על התיק שבעניינו בטרם הגשת כתב אישום. זכות זו היא ייחודית, וחשוב לדעת לנצלה בצורה המיטבית. הדבר נכון שבעתיים כאשר המשטרה חושדת באדם הלא נכון. לאותו אדם ישנה, באמצעות השימוע, היכולת למנוע מעצמו הסתבכות עמוקה יותר, בדמות הגשת כתב אישום נגדו בעבירה שלא ביצע.

מדוע החשוד זכאי לשימוע?

     זכותו של חשוד לשימוע היא זכות חוקית שמקורה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.[1] הזכות החוקית לשימוע אף זכתה להתייחסות ספציפית מצד היועץ המשפטי לממשלה, שהוא ראש התביעה במדינת ישראל.[2] הזכות הזו לשימוע, המכונה "זכות להשמעת טיעון בטרם הגשת כתב אישום", מאפשרת לחשוד למנוע הגשת כתב אישום נגדו, בעת שבידיו מצויות ראיות חותכות לכך שהוא חף מפשע. לחלופין, יש לו אפשרות להראות שבכוחו להחליש משמעותית את הראיות המצויות בידי התביעה, כך שהבסיס להגשת כתב אישום אינו מתקיים כמתחייב. זוהי למעשה תמצית חשיבותו של השימוע.

 

גם ראש הממשלה השתמש בזכות השימוע

    נושא השימוע זכה לתהודה משמעותית, בשל העובדה שראש הממשלה מצוי כבר זמן רב תחת צל כבד של כתבי אישום בשלושה תיקים שונים. לפני שהוגשו כתבי האישום, ניתנה לראש הממשלה אפשרות, כמו לכל אזרח, להשמיע טיעוניו במסגרת שימוע. במילים אחרות, שימוע בכל אחד משלושת התיקים הללו הוא שהפריד בין ראש הממשלה לכתבי האישום שבסוף יצאו לפועל. במקרה שלו, השימועים לא הביאו לנסיגה מהתיקים, גם לא באופן חלקי. היות שראש הממשלה הוא בעל זכויות חוקיות לפחות כמו אלו של כלל אזרחי ישראל, ולפעמים אף מעבר מעצם היותו חבר כנסת, כל זמן שלא זכה להשמיע את טענותיו בשימוע, לא הוגש נגדו כתב אישום. 

שימוע גם עבור אנשים "רגילים"

    למעשה, כל אדם זכאי לשימוע אם הוא עומד בגדר התנאים לכך, כפי שהחוק מגדיר. בד בבד, מכל אדם ניתן לשלול את זכות השימוע, אם הגורם הממונה מטעם התביעה (היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליט מחוז וכו', על פי מעמדו של החשוד) סבור שיש טעם למנוע את השימוע, כפי שקובע סעיף 60א הנ"ל.

 

אם קיבלתי הודעה על שימוע – מה עליי לעשות?

      בשלב זה חשוב מאוד להדגיש – אם קיבלתם מכתב יידוע שני [3] עליכם לפעול בצורה מהירה ונכונה – לגשת אל עורך דין העוסק בתחום הפלילי, אשר לו הידע והנסיון בייצוג בשימועים. באמצעות בחינה מיטבית של חומר הראיות בתיק, בתוספת חומרים המצויים בידיכם, יוכל עורך הדין להפחית את הנזק ולעיתים אף למונעו, באמצעות סגירת התיק. כמובן שלא כל תיק שעובר דרך שימוע, נסגר. עם זאת, הסיכוי למנוע הגשתו של כתב אישום מחייב התייחסות רצינית מאין כמותה. מדובר במקסום האפשרות להימנע מהליך פלילי שיציאה ממנו בלא כלום היא מורכבת עד מאוד, לבטח ביחס לשימוע.

 

ומה בדבר "חשיפת הקלפים" בשימוע?

    לקראת סיום, חשוב לי להתייחס לסוגיה שעולה לעיתים תכופות בעת הכנה לשימוע. לקוחות רבים תוהים אם נכון "לחשוף את הקלפים" שיש להגנה, בשימוע, שכאמור מגיע עוד לפני שהוגש כתב אישום. ובכן, התשובה לכך היא חד משמעית – כן. כל זמן שיש סיכוי שחשיפת אותם "קלפים" תביא לסגירת התיק ותמנע כתב אישום, יש בכך כדי להצדיק את הסיכון הזה, שהוא למעשה סיכון מחושב. אם השימוע לא יזכה להתייחסות רצינית מספיק, והמחשבה המנחה תהא על העתיד לבוא, השימוע לא יאפשר להשיג את המטרה שלשמה נועד מלכתחילה: להעניק לחשוד את הבמה שבאמצעותה יוכל לפרוש את כל משנתו, בידיעה שהוא אינו מעוניין להתכונן למשפט, אלא למנוע אותו. אין כאן רצון להסתיר דברים מהתביעה במידה כזו שהשימוע אינו מנוצל כראוי. מוטב שהתביעה תדע היטב מדוע היא טועה בכוונתה להעמיד לדין את החשוד, מאשר שהתמונה החלקית שמצויה בידה תגרום לה להופכו מחשוד לנאשם.

***** על מנת לקבל עוד רקע על התהליך שבסופו מגיעים לשימוע, ניתן לקרוא במאמר מכתב יידוע לחשוד המצוי אף הוא באתר זה.

[1] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

[2] הנחיה 4.3001 של היועץ המשפטי לממשלה – טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע).

[3] ניתן לקרוא על נושא מכתבי יידוע במאמר שכתבתי בנושא.

מאמרים

הימורים

הימורים הם פעולה הטבועה בבני אדם לאורך כל ההסטוריה. לכן, לאורך כל השנים ישנם אמצעים העונים…

קרא עוד »

ראיות

ראיות הן למעשה כלי המשחק המשמעותי ביותר בכל הנוגע לעולם המשפט בכלל ולעולם הפלילי בפרט. לכן…

קרא עוד »