שימוע

עו"ד עמרי לשם

זכות שימוע

אם זומנתם לשימוע או שאתם חושבים שאתם זכאים לשימוע ולא זכיתם לכך, כדאי שתקראו את המאמר שלהלן. מדובר בזכות יסוד בהליך הפלילי, במיוחד כאשר העבירה שבעניינה ההליך מתקיים מוגדרת כעבירת פשע. כל אדם החשוד בביצוע פשע, למעט חריגים ספציפיים, זכאי להשמיע את טיעוניו לפני התובע או הפרקליט הממונה על התיק שבעניינו, וחשוב לדעת לנצל זכות זו בצורה המיטבית. הדבר נכון שבעתיים כאשר המשטרה טפלה אשמה באדם הלא נכון, והוא יכול כעת למנוע מעצמו את ההסתבכות העמוקה עוד יותר, בדמות הגשת כתב אישום כנגדו בעבירה שלא ביצע.

מדוע החשוד זכאי לשימוע?

זכותו של חשוד לשימוע היא זכות חוקית שמקורה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.[1] הזכות החוקית הזו אף זכתה להתייחסות ספציפית מצד היועץ המשפטי לממשלה, שהוא ראש התביעה במדינת ישראל.[2] הזכות מכונה זכות להשמעת טיעון בטרם הגשת כתב אישום, מאפשרת לחשוד למנוע הגשת כתב אישום כנגדו, בעת שבידיו מצויות ראיות חותכות לכך שהוא חף מפשע, או לכך שבכוחו להחליש משמעותית את הראיות המצויות בידי התביעה, כך שהבסיס להגשת כתב אישום אינו מתקיים כמתחייב. זוהי למעשה תמצית חשיבותו של השימוע.

גם ראש הממשלה השתמש בזכות

נושא השימוע זכה בשנה האחרונה לתהודה משמעותית, בשל העובדה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצוי כבר זמן רב תחת צל כבד של כתבי אישום בשלושה תיקים שונים, שלפני שהוגשו ניתנה לו האפשרות, כמו לכל אזרח, להשמיע בהם את טיעוניו בשימועים. במקרה של רה"מ, השימועים לא הביאו לנסיגה מהתיקים, גם לא באופן חלקי. היות שראש הממשלה הוא בעל זכויות חוקיות לפחות כמו אלו של כלל אזרחי ישראל, ולפעמים אף מעבר מעצם היותו חבר כנסת, כל זמן שלא זכה להשמיע את טענותיו בשימועים, לא הוגשו נגדו כתבי אישום. למעשה, כל אדם זכאי לשימוע אם הוא עומד בגדר התנאים לכך, כפי שהחוק מגדיר. בד בבד, מכל אדם ניתן לשלול את הזכות הזו, אם הגורם הממונה מטעם התביעה (היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליט מחוז וכו', על פי מעמדו של החשוד) סבור שיש טעם למנוע אותה, כפי שקובע סעיף 60א הנ"ל.

אם קיבלתי הודעה על שימוע – מה עליי לעשות?

בשלב זה חשוב מאוד להדגיש – אם קיבלתם מכתב יידוע שני [3] עליכם לפעול בצורה מהירה ונכונה – לגשת אל עורך דין העוסק בתחום הפלילי, אשר לו הידע והנסיון בייצוג בשימועים. אותו עורך דין, באמצעות בחינה מיטבית של חומר הראיות בתיק, בתוספת חומרים המצויים בידיכם, יכול להפחית את הנזק ולעיתים אף למונעו, בכך שייסגר התיק. כמובן שלא כל תיק שעובר דרך שימוע נגמר בגניזה. אולם עצם הסיכוי למנוע הגשתו של כתב אישום מחייב התייחסות רצינית מאין כמותה, ומקסום האפשרות להימנע מהליך פלילי שיציאה ממנו בלא כלום היא מורכבת עד מאוד, לבטח ביחס לשימוע.

ומה בדבר "חשיפת הקלפים" בשימוע?

לקראת סיום, חשוב לי להתייחס לסוגיה שעולה לעיתים תכופות בעת הכנה לשימוע. לקוחות רבים תוהים אם נכון "לחשוף את הקלפים" שיש להגנה, בשימוע, שכאמור מגיע עוד לפני שהוגש כתב אישום. ובכן, התשובה לכך היא חד משמעית – כן. כל זמן שיש סיכוי שחשיפת אותם "קלפים" תביא לסגירת התיק ותמנע כתב אישום, יש בכך כדי להצדיק את הסיכון הזה, שהוא למעשה סיכון מחושב. אם ההליך לא יזכה להתייחסות רצינית מספיק, והמחשבה המנחה תהא על העתיד לבוא, השימוע לא יאפשר להשיג את המטרה שלשמה נועד מלכתחילה, והיא, להעניק לחשוד את הבמה שבאמצעותה יוכל לפרוש את כל משנתו, בידיעה שהוא אינו מעוניין להתכונן למשפט, אלא למנוע אותו. אין כאן רצון להסתיר דברים מהתביעה במידה כזו שהשימוע אינו מנוצל כראוי. מוטב שהתביעה תדע היטב מדוע היא טועה בכוונתה להעמיד לדין את החשוד, מאשר שהתמונה החלקית שמצויה בידה תגרום לה לדבוק בעמדתה לפיה אותו חשוד צריך להפוך לנאשם.

•   על מנת לקבל עוד רקע על התהליך שבסופו מגיעים לשימוע, ניתן לקרוא במאמר מכתב יידוע לחשוד המצוי אף הוא באתר זה.

[1] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

[2] הנחיה 4.3001 של היועץ המשפטי לממשלה – טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע).

[3] ניתן לקרוא על נושא מכתבי יידוע במאמר שכתבתי בנושא.