עו"ד עמרי לשם
בהמשך למאמר המבוא, שעניינו שיקום והעולם הפלילי,[1] ייפרט מאמר זה את נושא שיקום אסירים. שיקום אסירים הוא תחום מורכב וחשוב, אשר מבהיר כי פרט לעובדה שיש חשיבות למיצוי הדין עם מי שפשעו והורשעו, יש מקום גם לשקמם, ולהביא אותם למצב שעם תום ריצוי עונשם הם חוזרים לחיים מחוץ לכותלי הכלא בצורה שמאפשרת להם להתמודד עם אתגרי היומיום.
שיקום אסירים בתוך הכלא ומחוצה לו
שיקום אסירים בארץ מתחלק לשתי קטגוריות ראשיות: שיקומם בין כותלי בתי הכלא; שיקומם מחוץ לכותלי בתי הכלא, לאחר השחרור. בהתאם שכך, החלק הראשון של השיקום מבוצע בעיקר באחריות שירות בתי הסוהר (שב"ס) ואילו החלק השני מבוצע בעיקר באחריות הרשות לשיקום האסיר (רש"א). בין כותלי הכלא יש חשיבות מכרעת לסיבה שבגללה מרצה האסיר את מעצרו. למעשה, השיקום תואם את הבעיה ממנה סובל האדם, שבגללה נאסר או שבגללה אינו יכול כרגע להשתלב במסגרת נורמטיבית. לדוגמה, אסירים המכורים לסמים, יעברו יחדיו טיפול בגמילה מסמים. אסירים שהם עברייני מין יעברו ביחד טיפול הנוגע לסיבות שהביאו אותם לפתח סטייה בתחום ההתנהלות המינית שלהם, ועוד דוגמאות כאלה ואחרות על פי סוגי המקרים.
תכניות שיקום אסירים
בין כותלי הכלא ומחוצה לו ישנן תכניות שונות ומגוונות עבור אסירים, אשר עם השנים השתכללו והותאמו למגוון רחב של צרכים, וכן לגילם של האסירים. כאשר עסקינן באסירים שטרם מלאו להם 18 שנים, הם זקוקים ליחס שונה ולמסגרת אשר תתאים למצב הרגיש בו הם נמצאים. ברור כי קטין המוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח מתאפיין בדרך כלל במספר קשיים: דימוי עצמי נמוך, חוסר בתשומת לב לאורך שנות התפתחותו, לקות חברתית שהביאה אותו להיות בעל התנהגות בלתי נורמטיבית, וכיו"ב. לכן, הקטין צריך מסגרת שמצד אחד תשלים עבורו את החוסרים האישיותיים שהלכו והתגבשו בו, ומצד שני, תציב לו גבולות ומשמעת כך שלא ייפרש את היחס הטוב באופן שגוי.
מסגרות לאסירים משוחררים
כאשר אסירים משתחררים הם זקוקים, לא אחת, למסגרות שיאפשרו להם "נחיתה רכה" בעולם שמחוץ לכלא. מסגרות נפוצות בהקשר הזה הן קיבוצים וישיבות. בקיבוץ, בשל אופיו האינטימי והמבודל, יש לאסיר אפשרות לפתוח דף חדש עת הוא מצוי בקהילה תומכת ומבודדת. האסיר יכול לעבוד, ללמוד לסגל מיומנויות חברתיות ולא לחיות תחת התחושה שפוסלים אותו או מפלים אותו בשל הרבב הפלילי שדבק בו. בישיבות, מעצם טיבן וטבען, יש לאסירים הן משמעת של לימודים ושיעורים והן פיקוח של רב הישיבה והצוות, כך שהאסיר נמצא במסגרת שאינה נותנת לו למעוד או להרגיש בודד. המנהגים הרבים שמקיימים במקום מביאים את האסיר להיות עסוק ולגבש את עצמו באופן שאינו נותן לו להתפזר ולחזור לעולם הפשע.
סיכום
קצרה היריעה מלכתוב במאמר יחיד על כלל האספקטים של שיקום אסירים. ניתן לומר כי תחום זה מצוי במצב מעודד, וכי מדינת ישראל משקיעה עם השנים עוד ועוד משאבים ומחשבה על האופן בו ניתן לשקם אסירים, כך שגם הם וגם המדינה יוכלו להפיק את המירב מהסיטואציה המורכבת הזו. אם מישהו שאתם מכירים זכאי לתכנית שיקום כלשהי ואינו מקבל אותה, או שמקבל אותה בצורה שאינה משביעת רצון, זה הזמן לפנות אל עורך דין פלילי שמבין בתחום, ולעמוד באמצעותו על הזכויות שלו, בהתאם לחוק הרשות לשיקום האסיר [2] ופקודת בתי הסוהר [3].
[1] קישור למאמר המבוא באתר שלי.
[2] חוק הרשות לשיקום האסיר, תשמ"ג-1983.
[3] פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971.
מאמרים
אודות
עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכיום בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.
תחומי התמחות
כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בייעוץ לאנשים נורמטיביים ובהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.
