שיקום – מבוא

עו"ד עמרי לשם

מאמר זה, שעניינו שיקום – מבוא, בא לתת רקע לנושא השיקום, שהוא מושג המייצג סיטואציות שונות ומגוונות הנוגעות לעולם הפלילי.

סוגי המקרים בהם שיקום מוזכר לרוב

ראשית, לא אחת קיים צורך לטפל בנפגעי עבירה שנפלו קורבן למעשה פלילי בחומרה כזו או אחרת, ובכך לאפשר את שיקומם הנפשי, הפיזי והמנטלי, על פי סוג וחומרת העבירה. שנית, ישנו שיקול של שיקום בנוגע לנאשמים מסוימים, אשר זוכים להתחשבות משיקולי שיקום, כאשר הם גוברים על שיקולי ענישה אחרים. מקרה שלישי בו אנו פוגשים את נושא השיקום היא שיקום אסירים. הדבר נדרש היות שאסירים יוצאים ממסגרת שהיא כה שונה מן המציאות שמתנהלת מחוץ לכותלי הכלא, ועליהם לתרגל מחדש חיים "אמיתיים". לשם כך דרושות להם עזרה ותמיכה.

שיקום נפגעי עבירה

היכולת לשקם נפגעי עבירה משמעותית משני כיוונים שונים: לפני הכל, על מנת לאפשר לנפגע או נפגעת העבירה לשוב מהר ככל הניתן לשגרת חיים נורמלית. נפגעי עבירה שבוצעו כלפם עבירות חמורות, זקוקים להליך שיקומי ארוך ומטלטל עד אשר יוכלו לקום על רגליהם מחדש. זהו תפקידה של המדינה להעניק להם את הכלים שיסייעו להם לעבור את המסע המורכב הזה.

שנית, הנזק שנגרם לנפגע העבירה הוא חלק מהשיקולים שבית המשפט שוקל כאשר הוא נדרש לקבוע את רף הענישה הראוי לנאשם. ככל שהפגיעה בקורבן היא חמורה יותר ובהתאמה, שיקומו ארוך ומורכב יותר, כך מצטמצם או מתאפס הסיכוי שתהא חריגה לקולה מרף הענישה שנקבע לאותה עבירה.

שיקום נאשמים בהליך פלילי

על פי תיקון 113 לחוק העונשין שנכנס לתוקף בשנת 2013,[1] שיקום הוא שיקול המאפשר להקל מרף הענישה הראוי בעניינו של הנאשם. כלומר, כאשר בית המשפט נוכח לדעת כי הנאשם עבר כברת דרך מאז העבירה, ונרתם להליך שיקומי ממשי לאורך המשפט שלו ולאחריו, ביכולתו של בית המשפט להתחשב בנאשם ולפסוק לחובתו עונש קל ביחס לרף הענישה שנקבע לה. חשוב לדעת כי גם כאשר קיים פוטנציאל שיקומי ממשי, ניתן להתחשב בנאשם, אף אם לא עבר תהליך בזמן ההליך השיפוטי. לדוגמה, אדם שמצוי בעיצומו של תואר אקדמי שיאפשר לו עיסוק מסוים עם סיום לימודיו, וידוע שהחמרה בענישה תמנע ממנו להשלים את התואר או לעסוק במקצוע, הדבר עשוי להילקח בחשבון ע"י בית המשפט.

שיקום אסירים

בשנת 1993 נחקק חוק הרשות לשיקום האסיר.[2] מדובר ברשות עצמאית, תחת משרד הרווחה, שתפקידה לדאוג לשילובם בחברה של אסירים משוחררים, כך שבמקום שיהפכו לנטל על החברה הם יוכלו להפוך לאזרחים פעילים ותורמים, ובשאיפה, לא לשוב למעגל העבריינות. בשנת 2001 התווסף לרשימת החוקים חוק שחרור על תנאי ממאסר.[3] אחד מתפקידיו של חוק זה הוא לוודא שאסיר המשוחרר על תנאי לפני המועד המקורי שנקבע לו בגזר דינו, מצטרף לתכנית שיקומית למשך פרק זמן קבוע מראש.

סיכום

שיקום הוא פונקציה משמעותית בכל הנוגע לעולם המשפט הפלילי. בכל פעם תתפוס אותנו הפונקציה הזו באספקט ובשלב אחר של ההליך הפלילי. במקביל, מדובר בזכות שעל האדם לדעת לעמוד עליה על מנת לזכות בה. אם אתם מרגישים כי זכותכם לשיקום קופחה; או אם לא זכיתם להתחשבות בשיקול השיקום שהוא בעל משקל רב במקרה שלכם, כמי שמצויים לקראת סופו של ההליך הפלילי; זה הזמן לפנות לעזרה משפטית מתאימה. עורך דין פלילי שמבין את התחום ויודע לפעול בו יסייע לכם למקסם את זכויותיכם ואת חובות המדינה כלפיכם.

[1] סעיף 40ד לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

[2] חוק הרשות לשיקום האסיר, תשמ"ג-1983.

[3] לקריאה נוספת ניתן לפנות לאתר הרשות לשיקום האסיר או לאתר משרד המשפטים.