עו"ד עמרי לשם
מעצרים הם דבר שבשגרה בתחום המשפט הפלילי. מעצר ימים, עליו הרחבתי במאמר נפרד, נובע מכך שהוצא לאדם צו מעצר על ידי שופט, או מכך שלשוטר יש בסיס חוקי לבצע בו מעצר גם ללא צו שיפוטי, בהסתמך על עילות מעצר, שהן הנושא של מאמר זה.
היות שמעצר מהווה שלילה חמורה של חופש התנועה של אדם, הפעולה חייבת להתבצע מתוקף עילות ברורות, ועליה להיות מתוחמת בזמן. עילות מעצר מתחלקות ל-4, כאשר ההסדרה שלהן מופיעה בחוק, ומתבצעת לפיו:[1]
- האדם שנעצר על ידי השוטר עובר בפני השוטר או עבר 'זה מקרוב' עבירה שמצדיקה מעצר.
- חשש מבריחה.
- חשש משיבוש מהלכי חקירה או משפט.
- מסוכנות, ובפרט כאשר האדם חשוד שעבר על אחד מחמישה סוגים של עבירות המנויים בסעיף 23 לחוק המעצרים (פירוט להלן).[2]
עילות מעצר – משמעויות
העילה הראשונה שצוינה משמעה שלשוטר יש סמכות מעצר מידית, כאשר הוא נתקל, מכל סיבה שהיא באדם שמבצע פשע, או שממש לפני זמן קצר ("זה מקרוב") ביצע עבירה כזו. באופן טבעי, כאשר מתבצע פשע לנגד עיני השוטר, או שלשוטר דווח על פשע שזה אך בוצע, אין הגיון לחכות לצו מעצר משופט, שכן במקרים כאלה המידיות עשויה להכריע את גורל האירוע.
העילה השניה שצוינה משמעה שאדם נעצר על מנת למנוע ממנו להימלט ממקום בו ניתן לפקח עליו ועל מעשיו. זוהי עילה מרכזית ורווחת.
העילה השלישית משמעה שהסבירות לכך שהאדם שנעצר יפגע בהליך החקירה או בהליך השיפוטי כאשר לא יהיה בפיקוח של גורמי המעצר. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכך שינסה להעלים ראיות, לפגוע או לאיים על עדים, לתאם גרסאות עם עדים וחשודים, לשנות פרטים הרלוונטיים לחקירה וכיו"ב. חשש שכזה מהווה עילה ברורה לשמור על האדם במקום בו כל פעולה שלו תהא מפוקחת, והוא לא יוכל לפגוע במהלכו התקין של הליך החקירה או של ההליך השיפוטי.
העילה הרביעית היא העילה 'הכי קלאסית' מבין העילות – כאשר חושבים על מעצר, חושבים על אדם מסוכן, שלולא ייעצר ייסכן את עצמו ואת סביבתו בצורה כזו או אחרת (כל אחד לפי תחום הפליליות שלו). בהמשך לכך, יש עבירות מסוימות שהחשוד בביצוען הוא בחזקת מסוכן באופן אוטומטי. עבירות אלו מכונות עבירות שלחשוד בביצוען מתקיימת מסוכנות סטטוטורית. כלומר, מעצם אופי העבירות נקבע שהאדם הוא מסוכן כל זמן שלא הוכח אחרת:
- עבירה שהענישה המקסימלית בגינה היא מוות או מאסר עולם.
- עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים.
- עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים כל זמן שהעבירה לא עוסקת בשימוש בסם או בהחזקת סם לשימוש עצמי.[3]
- עבירת אלימות חמורה או אכזרית באמצעות נשק חם או קר.
- עבירת אלימות בבן משפחה שמפירה את האמור בחוק הנוגע לכך.[4]
מדוע חשוב להבין את נושא עילות המעצר?
כאשר אדם נעצר, עליו לדעת את זכויותיו. כל זמן שהמעצר מבוצע שלא בצו, חשוב להבין מהו החשד כלפי העצור, ומדוע הדחיפות שבמעצר. לא כל חשד כלפי אדם צריך להביא אוטומטית למעצרו – ישנם מקרים רבים בהם עיכובו עונה על הצורך המידי, ואין צורך להשפילו ולפגוע בחירותו באמצעות איזוק והכנסה לניידת משטרה או לתא מעצר.
סיכום
מעצר צריך להיעשות רק ע"י עילה ברורה. כל זמן שאין כזו, המעצר עלול להתברר כבלתי חוקי, ולכך יש השלכות גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. כאשר אדם נעצר – בין אם הוא סבור שבצדק ובמיוחד כשהוא סבור שלא בצדק, עליו לפנות לעורך דין פלילי בהקדם, אשר יוכל לסייע לו להשתחרר מן המעצר בהקדם האפשרי, ולמנוע פגיעה נוספת בחירותו.
* מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לפגישה עם עורך דין בנושא.
[1] חוק סדר הדין הפלילי (סמכיות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, ס' 23.
[2] שם.
[3] פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
[4] החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
