קורונה והעולם הפלילי

עו"ד עמרי לשם

בחוק העונשין קיים סעיף העוסק במחלות ובסכנות מהן.[1] מטרתו של סעיף זה, שעניינו מעשה העלול להפיץ מחלה, היא, מטבע הדברים, למנוע את התפשטותה של מחלה מידבקת, על ידי מי שעלול להפיצה באמצעות מעשה או מחדל מצדו. אם נקשר את המקרה לימינו, נראה כי מדובר במקרה בו אדם הוא נשא של קורונה או עלול להיות נשא של קורונה, בשל כך שחזר ממקום שבו המחלה אובחנה וקיימת בוודאות, אך הוא בכל זאת בוחר להיות בקרבת ציבור אנשים ולסכנם בהידבקות.

על פי חוק העונשין, העושה מעשה שכזה חשוף לעונש מאסר של עד 3 שנים. אם חלילה עשה את המעשה במזיד, הוא חשוף לעונש מאסר של עד 7 שנים:

מעשה העלול להפיץ מחלה [א/195] [1944]

  1. העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים.

 

תקנות ייחודיות לעניין הקורונה

     במקביל לנוסח חוק העונשין, קיימות הוראות קונקרטיות לעניינה של הקורונה, בדבר אנשים המפרים את הוראות השעה היוצאות כמעט על בסיס יומי על ידי משרד הבריאות.[2] במילים אחרות, גם אנשים שאינם נופלים באופן ישיר לגדרי חוק העונשין על פי נוסחו המסוים, חשופים לסנקציות פליליות – בין אם בצורת קנס ובין אם בצורת מאסר, ולא פחות חשוב, נפתחים בעניינם תיקים פליליים המכתימים את המרשם הפלילי שלהם. המטרה של הוראות השעה הללו שהממשלה קובעת היא לאפשר למדינה לצאת ממשבר הקורונה תוך זמן מינימלי, שכן ככל שנשאים וחולים יהיו בבידוד מחמיר יותר, כך תקטן התקופה שבה הנגיף יהווה איום על כלל הציבור. הפרת ההוראות היא בבחינת סיכון בלתי מחושב, שכן אף אחד אינו יודע בוודאות מי מסביבו חולה או נשא, שהרי פעמים רבות האדם עצמו עדיין לא יודע זאת.

    עניין פלילי נוסף שנתגלה לאחרונה הוא הפצת ידיעות כוזבות ("פייק ניוז") בעניינם של חולים או בעניין החמרת התפשטות הקורונה על ידי גורמים שאין להם כל קשר לפיקוח על המצב. זוהי עבירה פלילית שהמשטרה אוכפת, ואנשים שמפיצים ידיעות שכאלה מסתכנים בפן הפלילי:[3]

פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה

  1. (א)  המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

   

שירות הבטחון הכללי והקורונה

    החל מהשבוע, ממשלת ישראל מאפשרת לשב"כ לאכן טלפונים של אנשים שצריכים להיות בבידוד,[4] היות שרבים מהם אינם מקיימים את ההוראות ויוצאים מחוץ למקום הבידוד, ובכך מסכנים את הבאים איתם במגע בהידבקות בנגיף. זוהי למעשה תקנה חריגה, שתואמת זמנים שמבחינת מקבלי ההחלטות ניתן להגדירם כ"חירום", דוגמת מלחמה כוללת או עת משבר שבה לא ניתן לכנס את הכנסת לצורך העברת חקיקה באופן רגיל. הסיבה לכך שזהו צעד חריג מאוד נעוצה בעובדה שהפעילות שהותרה לשב"כ מאפשרת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות של אותם חולים / נשאים / מבודדים, ולכן ניתן למצוא לה צידוק רק כאשר הפגיעה הזו פחותה ביחס לצורך להגן על הציבור מפני אנשים שיש חשש שיפיצו את נגיף הקורונה.

    מעניין לעניין באותו עניין. מצב חירום הוא כותרת אשר אין לה הגדרה בחוק הישראלי. בעוד שמצב חירום מוזכר הן בחוק יסוד: הממשלה, והן בחוק יסוד: הכנסת, בשני החוקים הללו מפנים זה אל זה במטרה להבין מהו מצב חירום, כאשר בפועל, לא מוגדר הדבר אלא רק הפעולות המותרות לממשלה במצב שכזה.

הדין הפלילי בתקופת הקורונה

    כפי שציינתי לעיל, אדם המפר את הוראות משרד הבריאות בכל הנוגע להתנהלות המתחייבת כאשר יש חשש לנשיאת נגיף הקורונה, חשוף לסנקציה פלילית.[5] בתקנות בריאות העם מפרטים עוד יותר על הסנקציות הפליליות, והחשופים להן ביותר הם ראשי תאגידים שאינם מונעים את הפרת התקנות באמצעים העומדים לרשותם.[6] ציינתי גם שפורסם השבוע כי גם מי שמפיץ הודעות שקריות ברשתות החברתיות, לרבות פייסבוק ו-ווטסאפ, חשוף אף הוא לסנקציה פלילית מכח סעיף 159 לחוק העונשין, שעניינו פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה – עבירה שהעונש המקסימלי בצידה הוא 3 שנות מאסר.

סיכום

הצעתי היא כמובן להישאר בבית או במקום הבידוד, ולשמור על ההוראות המתפרסמות באופן רציף בכל אמצעי התקשורת, וכמובן, להימנע מהפצת ידיעות כוזבות שאין בהן תועלת והן לכל היותר הומור גרוע. אם מאיזושהי סיבה הפרתם את התקנות וכעת אתם ניצבים בפני סנקציה פלילית כלשהי, לרבות מעצר, קנס, חקירה פלילית – כולם או חלקם, פנו בהקדם לעורך דין פלילי כך שהמצב לא יחמיר עוד יותר עבורכם.

 

[1] חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 218.

[2] צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התש״ף-2020.

[3] חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 159.

[4] תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש״ף-2020.

[5] ה"ש 2 לעיל –  .https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-8385.pdf

[6] פקודת בריאות העם מס' 40 לש' 1940, סעיף 71א.

מאמרים