אי כשירות לעמוד לדין

 עו"ד עמרי לשם

אחד הכללים הבסיסיים במשפט הפלילי הוא שמי שעומד לדין פלילי צריך להיות כשיר לכך, ובפרט, שיש עניין חברתי בהעמדתו לדין. במילים אחרות, שאותו נאשם לא יפול לגדרי אחד מן הסייגים הקבועים בחוק העונשין,[1] סייגים שקובעים מתי אדם לא יוכל להיתבע לדין ומתי לא תחול עליו אחריות פלילית. מטרת מאמר זה היא לגעת בפרמטרים הקריטיים שברגע שנודע כי אחד מהם חל על נאשם בפלילים, יבוטל כתב האישום נגדו.

      אי כשירות לעמוד לדין יכולה להיגרם כתוצאה מגילו של מבצע העבירה; מאי שפיותו בעת המעשה; מהעובדה שפעל תוך היעדר שליטה על המעשים ובשל קריטריונים נוספים ששכיחותם פחותה. זאת, בנוסף לסעיפי החוק המגדירים את סייגי האחריות הפלילית, שעל אחד מהם הרחבתי במאמר בנושא סייג ההגנה העצמית וחוק דרומי.

אי כשירות לעמוד לדין תחומים מרכזיים

     גילו של מבצע העבירה הוא סף מובהק ומחלק את מבצעי העבירות לשתי קבוצות ברורות – מי שמלאו לו 12 שנים ומי שטרם. כל אדם שטרם מלאו לו 12 שנים בעת שביצע מעשה פלילי, אינו כשיר לעמוד לדין, תהא חומרת המעשה שביצע אשר תהא. מי שמלאו לו 12 שנים, רשאי לעמוד לדין על כל המשתמע מכך, חרף העובדה שהוא עדיין, למעשה, ילד.

     מצב נוסף המזכה בפטור מהעמדה לדין הוא אי שפיותו של אדם בעת ביצוע העבירה. זהו הנושא המורכב ביותר להוכחה כשמדברים על אי כשירות לעמוד לדין. נושא זה מכניס את עולם הפסיכיאטריה אל תוך העולם הפלילי, ולהיפך. רבים הם המקרים בהם אדם אכן לוקה בנפשו או בשכלו אך עדיין אינו זוכה לפטור מהעמדה לדין. מקרה מובהק של לקות נפשית אשר עשויה לגרום לאדם להיות מסוכן מאוד עבור סביבתו כשלמעשה הוא כזה מרגע לידתו, ובו זמנית אינה הופכת אותו לבלתי כשיר לעמוד לדין היא פסיכופתיה. פסיכופת הוא אדם שאינו חש בסבלו של הזולת, ובעיה רגשית-נפשית זו עלולה להביא אותו למעשים קיצוניים. עם זאת, הפסיכופתיה כן נמצאת בתוך הספקטרום של מחלות הנפש שאינן מונעות מאדם לעמוד לדין, מאחר שההגדרה הרשמית שלה היא הפרעה אישיותית ולא מחלה.[2]

    רף ההוכחה בעניין אי הכשירות לעמוד לדין הוא רף גבוה. כך שלרוב נדרשת יותר מחוות דעת של פסיכיאטר יחיד כדי לקבוע שאדם אינו כשיר לעמוד לדין. קביעה זמנית לעניין אי כשירות תיקבע על ידי פסיכאטר מחוזי.[3] בקביעה לגבי מסוגלותו הנפשית של מבצע העבירה, ניתן גם לקבוע אבחנה מסויגת, כך שאדם יעמוד לדין, אולם יזכה להקלה עונשית עקב מצב נפשי חריג במהלך ביצוע העבירה, כזה שמצדיק את התחשבותו של בית המשפט לעניין העונש.[4] מצב זה מתקיים על פני קשת מקרים רחבה ששיאה בביטול כתב אישום.[5]

     קבוצה נוספת של מקרים שיזכו להתייחסות מיוחדת היא אלו שציינתי לעיל, בהם למבצע העבירה לא היתה שליטה על פעולותיו בעת ביצועה, ומן הטעם הזה לא ניתן להעמידו לדין, שכן לא בחר לבצע את העבירה ווגם לא יכול היה לבחור להימנע ממנה. דוגמה למצב כזה היא כשאדם פועל מתוך שינה, או מתוך אינסטינקט.[6]

סיכום

      אי כשירות לעמוד לדין היא תחום רחב ביותר, שכל סעיף בחוק העונשין שמתייחס אליו מכיל בתוכו עולם ומלואו, שבו ניתן להתפלפל ולטעון במשך ימים ארוכים. הדין הפלילי נועד לגמול ולהרתיע מי שהוא "עבריין" – בהווה ובעתיד, גם אם באופן חד פעמי, ובמקביל, לשמור על האינטרס הציבורי של שמירה על אורח חיים תקין ובטוח. על כן, מי שפעל כתוצאה ממחלה, או באופן אוטומטי, והדבר הביאו למעשה פלילי שלא יכול היה למנוע, אלו המצבים שעבורם נועדו הסייגים, ומגדירים מהי אי כשירות לעמוד לדין. במקביל, מי שהיה ילד בן פחות מ-12 שנים בעת שעבר עבירה, גם אותו החברה תופסת כמי שאין מקום להעמידו לדין, שכן הוא אינו בגיל בו שיקול דעתו מפותח דיו. גם אם ניתן להתווכח על קביעה זו, אזי שזוהי האמירה המפורשת של המחוקק בעניין.

 

*אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

[[1] חוק העונשין, תשל"ז-1977, פרק ה'1.

[2] לעיון נוסף בנושא פסיכופתיה, ניתן למצוא במאמרה של ד"ר מיה מי-טל: http://portal.idc.ac.il/he/lawreview/volumes/volume12/documents/me-tal.pdf

[3] חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, סעיפים 8-6.

[4] סעיף 301ב(ב)(2) מדבר על אחריות מופחתת במקרה של ביצוע רצח:

"המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(א)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(ב)   להימנע מעשיית המעשה;"

[5] הסעיף לעיל מחריג את סעיף 34ח, שהוא הסעיף שמונע העמדתו לדין של מי שאינו שפוי כלל.

[6] ש"ז פלר, בספרו יסודות בדיני עונשין חלק ב', מגדיר בעמ' 375 את ההתחשבות במצב זה של אדם כסייג לאחריות הפלילית שלו כך: "אי הכרה במצב זה תביא ליצירת עבריינים אך לא למניעת עבריינות." לכן אין מכירים במצבים שכאלה כפליליים.

 

מאמרים

האזנות סתר

האזנות סתר הן פעולה אסורה על פי החוק, אולם במקרים ספציפיים ניתן לקבל עליה היתר מ…

קרא עוד »

עורך דין פלילי עמרי לשם מומחה במשפט פלילי, בוגר ומוסמך אוניברסיטת חיפה. בעברו עבד בפרקליטות ובמשרדים מובילים, וכעת בעל משרד עצמאי במרכז תל אביב. זמין 24/7.

כל תחומי המשפט הפלילי, מרגע הזימון לחקירה, דרך הליך המעצר ועד להגשת כתב אישום. התמחות ספציפית בהכנת כתבי בי-דין ובקשות הקשורות להליך הפלילי, לרבות ערעורים, מחיקת רישום פלילי וחנינות.

פרטי תקשורת